שבור

כואב לי מאוד. חבר שלי מת. איתי אתה אהבת חיי. למרות שזאת לא זוגיות רומנטית. הייתי לי חבר נפש אמיתי. דאגתי לך. ועדיין חושב עלייך. מבין אותך. אתה לא איתנו עכשיו. איתי. אני שבור. אני אוהב אותך . למה קפצת למה? למה אלוהים. למה לא נתת לי את הזכות לעזור. לנסיך הזה

אני חסר אונים. מפורק. מנסה לחיות את החיים. ללא תחושת חיים. הפנטזיה הזאת שאנשים מקיימים עם אנשים אחרים.. שזה לתקוף מינית. זה דבר קשה ביותר. אני מרגיש שהאיבר האינטימי שלי נפרץ.. בטרם עת. חדרו לי לכל מקום אפשרי. הנשמה שלי כבר לא באותו מקום. אני פגוע.. ומנסה להוציא את התוקף מהראש. אבל זה בלתי אפשרי. זה מוחק אותי אט אט. ואני רק מבקש שיבינו אותי עד הסוף. לא מבינים אותי. אני חש תחושת חזרה למקום המנוצל. לחדירה הקשה לגוף שלי. לנשמה שלי. לאישיות שלי. מרגיש מת בנפש. מנותק. קשה לי. תעזרו לי. פעם דיברו איתי. וזה שיחרר. הצליל אתעוד...

אני מיצטמצם. קשה לי לחשוב. חושב על זין. ועל ריח סיגריות. ואלכוהול. וסטירות בתחת. ומציצה. ושוב סטירות. חיבוק. ליקוק. נשיקה רטובה. מזרק עם חומר. קונדומים. ריח שרוף. ריח חרא. אמא. אמא. צעקות. בכי. נזלת. עציץ נזרק . ברק. אח שלי. מתפרץ. צועק. משחקים במגאסון. סופר מריו. השכן. חותך צפרדע. מישהו רודף אחריי. פחד. דופק לב מואץ. חי בתוך חלום. לא מתפקד. רועד. אסוציאטיבי בטירוף.. מישהו תוקף אותי. בעירום.

קשה לי לחיות פגעו בי לקחתי את זה קשה... אני בלי אישיות אני ריק