כבר לא יודעת איך להתמודד עם הכל. הכל שחור לבן בשבילי. אני בת 22 והדיכאון הראשון התחיל בגיל 14 וחצי והייתי בטוחה שהוא לא יחזור יותר, ושהחור השחור הזה לא ייפתח שוב. אבל לצערי כן, לפני שנתיים. עם האונס גבר לי לאט לאט. שותה כל יום רק בשביל לשכוח, מזמינה קוק בשביל ההרגשה הטובה. אני פאקינג לבד אין לי באמת אף אחד. היד כבר לא מרגישה את השריטות למרות כל האדרנלין שאני מרגישה עם זה. אין לי כוח יותר בקיצור.