הי, בת 44, נ+3. בזוגיות טובה, בנות נפלאות, משפחה אוהבת, הכל טוב ויפה. פעם ראשונה שלי פה. אני מורה, היתי בשבתון השנה, עברה עלי שנה רגועה ונהניתי מהשקט. לפני כחודשיים בשיחה עם המנהלת, התבשרתי שאחנך כיתה א'. פעם ראשונה שלי. מאז ה"בשורה" אני מתקשה להירדם, מרבה לבכות, ממעטת לאכול, מסה להיות עסוקה כל היום העיקר שלא יגיעו המחשבות הטורדניות, גם מחשבות אובדניות. כל אי הצלחה קטנה גורמת לי לתחושת אפסיות ורצון לסיים עם הסבל הזה. המחשבות מקשות עלי. מה לעשות?