אני עם הפרעת אכילת קוראים לזה בולמיה אני פשוט שונאת איך אני נראית ותמיד צריכה שאנשים מבחוץ יחמיאו לי
וזה יתן לי את התחושה שאני בסדר כך שאני בעצם דורשת צומי ולא מקבלת אותו . אם מבחוץ תראו אותי אתם תחשבו שאני נורמאלית ויש אומרים יפה (מה שאני לא מאמינה בו ) נמאס לי לאכול ולהקיא נמאס לי להיכנס לחרדות הדאכוניות שלי כל פעם שקצת לא מצליח לי ואז לנסות לפגוע בעצמי
אני לוקחת רסיטל אבל זה לא כל כך עוזר .
אני נשואה + ילדה ורוצה להישאר בחיים רק בגללה .בגדתי בבעלי כבר כמה פעמים רק לקבל איזשהיא תחושה שאני באמת שווה
ואז הבנתי שהם לא רוצים אות
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהתחושות שאת מתארת הן באמת קשות. יש לנו בעיה קשה בתרבות המערבית , שמשקיעה כ"כ הרבה בחיצוניות עד שאנחנו משתכנעים, שההופעה החיצונית באמת תביא לנו אושר, ביטחון וזוגיות ולא כך הוא. אנשים רבים, שאינם משקיעים כלל וכלל בחיצוניות שלהם, חיים חיים מאושרים ומלאים גם מבלי להיראות טוב על פי הסטנדטים הנוקשים.
כמה דברים: 1. כמה זמן את נוטלת את הרסיטל?, אם מדובר בתקופה של מספר חדשים ועדיין אין שינוי במצב הרוח כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל או רופא המשפחה ולשקול שינוי תרופתי.
2. חלק מהריפוי שלך עשוי להיות בהתעסקות עם תחום חדש
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו