הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.כבר 13 שנה עם חרדות, מטופלת בפקסט כל השנים.
כל שנה שעוברת המצב נהיה יותר קשה
הכל מלחיץ אותי וגורם לי התקפים
תודה לאל אני מתפקדת,עובדת משרה מלאה,לומדת ועוד
אבל קשה לי
התרופות לא עוזרות ממש ובזמן האחרון אין שבוע שאני לא לוקחת לפחות קלונקס אחד אם לא שניים ושלושה...
היו נסיונות לעבור לויאפקס, לוסטרל, ציפרלקס ועוד שלא צלחו
מה עושים??
מחפשת המלצה לפסיכיאטר טוב שמטפל דרך הכללית
תודה!
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 22.10.2013הי יקרה. יכול להיות, שצריך בסך הכל להעלות את המינון של הפקסט כי הגוף התרגל...או משהו אל תתיאשי. נפלא שאת מתפקדת. אני לא יודעת אלו פסיכיאטרים עובדים דרך הכללית אבל תמשיכי לנג'ס ולהעלות את השאלה כאן אולי למישהו תהיה המלצה טובה בשבילך.... איתך. אורית
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 24.12.2012הי גימל יקרה.
מדוע אינך חוזרת לקחת פקסט?, מדוע היה צורך לשנות "סוס מנצח"?
קרוב לוודאי שמה שאת עוברת אילו יסורי גמילה. גשי לרופא שלך במהירות על מנת שיטפל בשינוי כך שלא תסבלי מתופעות לוואי.
האם הפסקת את הפקט בבת אחת?
אל תתיאשי הדברים הללו ניתנים לפתרון מהיר.
כתבי לנו מה קורה איתך?
אורית
-
Edit הפסקתי את הפקסט לפני 5 חודשים כי היתה מחשבה להכנס להריון וביעוץ טרטולוגי הומלץ לי כך
תחילה עברתי ללוסטרל,4 חודשים של סבל נוראי (כל פעם החליפו לי את הגינריה עד שהחלטתי לעזוב את הלוסטרל) ולכן לפני 3 שבועות עברתי לציפרלקס,כך שאלה לא ייסורי גמילה מהפקסט
אני מיואשת כי אני רואה שהכדורים לא עוזרים לי,כולם מדווחים על שיפור מטורף כשלוקחים כדורים ורק אני מרגישה גמורה ועייפה
זה פשוט מייאש,אני חלשה ועייפה,הבוקר גם קמתי הפוכה,לקחתי חצי קלונקס והיה התקף שפשוט רציתי לחזור למיטה,עד עכשיו עוד לא אזרתי כוחות ללכת לעבודה,אז אני עובדת מהב
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 24.12.2012ספורט ספורט ספורט ומוזיקה מקפיצה. אני יודעת שקשה עד בלתי אפשרי פיזית לצאת מהבית ולהתחיל והכל קשה ומדכא ונראה בלתי אפשרי בהתחלה. אבל אם את באמת רוצה להציל את עצמך - ככה!!! -
Edit אני דווקא עושה ספורט,בעיקר זומבה,ומאוד אוהבת מוזייקה ושמומעת המון
הבעיה שאני מרגישה כזו חולשה שאין לי כוחות לספורט...
תודה בכל אופן
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 24.12.2012אני יודעת יקירה אני יודעת הייתי שם
במצב שאת מתארת
עליתי כמעט 23 קילו ככה וזהרק מדכא יותר
אל תתני לזה לקרות תלחמי ותצאי לספורט
לא רק זומבה
גווני
קבעי עם חברים כדי שתהיה לך מחויבות שלא תוכלי לחמוק ממנה
-
Edit היית שם?ואיך יצאת מזה?
זה לא הקושי בנפש,אני משתדלת להיות שמחה אבל כשפיזית מרגישים זוועה אין כוחות לכלום...
תודה

-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 24.12.2012ב ש י נ י י ם
עברתי לאכילה צמחונית והכרחתי את עצמי לעשות ספורט
להתנתק מכל מה שעושהל י רע - אנשים חדשות עיתונים החלפתי עבודה שהלחיצה מידי
-
Edit ו...עזר??
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 24.12.2012וכמובן ציפרלקס... צריך לשים לב למינון כי כשעליתי במשקל הייתי צריכה מינון יותר גבוה וכשירדתי הורידו לי חצי כדור
וכן זה עזר
זה לא שאני חפה לגמרי מקשיים כן? אבל העמיד אותי על הרגליים
-
Edit היי
גם אני סובל מחרדון, ובדיכאון עמוק.
אני מכיר את התחושה שלך , כי אני באותה תחושה
אני נשוי , ואב ל3 ילדים, ולאחרונה גם לי היו לחצים העבודה, וכעת אני מתמודד בקושי
איבדתי את האיזון. אני רוצה ליצור איתך קשר, רק בגלל שיש לנו אותה בעייה, ולדעתי היכולת להתמודד ביחד היא עדיפה.
אני לוקח רסיטל 40 מיליגרם, כמעט כחודש וזה לא ממש עוזר.... יש לי נדודי שינה....
אודה לך אם תצרי איתי קשר [email protected] מהמייל שלך, וכך נשמור על דיסקרטיות.
מתי יבוא לי השמחת חיים ? מתי ?
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 24.12.2012גם פה יש דיסקרטיות ומפה גם אחרים יכולים לקרוא וללמוד ולהצטרף אגב
בכל מקרה קח בחשבון שרק עכשיו בערך אמורה התרופה להתחיל להשפיע עליך
זה לא בבת אחת כמו קסם
צריך סבלנות ואופטימיות ותקווה
מתי אתה לוקח את התרופה ביום? אם יש לך נדודי שינה קח אותה אולי בבוקר?
-
Edit צודקת! חודש זה לא זמן מספיק להשפעת הכדור
לי לצערי יש ותק של כמעט 13 שנה...
ובכלל עד שמתרגלים לכדור מסוים,לפעמים צריך לעשות הרבה נסיונות עד שמוצאים את הכדור האידיאלי,זה מאוד אינדיבידואלי
בהצלחה ותרגיש חופשי לשתף
והכי חשוב שנרגיש טוב כולנו בע"ה בקרוב!
-
Edit נשמה אני בסרט שלך ,ומבינה אותך הי בעולם אוליי תחזרי לפקסט,אולי זה יותר טוב.אני לא לוקחת כלום זה ביכלל גרוע את חייבת להיות חזקה ועים הכדור לא עוזר להחליף אותו. -
Edit על איזה התקף את מדברת ? מה את חווה בהתקף ? אולי יש לנו אותה בעיה :-). נתמודד ביחד ! אני בת 35 נשואה עם ילדה בת 3 ועוברת כרגע תהליך גמילה מכדור אחר כדי לעבור לתרופה שאמורה לעזור לי יותר . היום נכנעתי ואני הולכת להיפגש עם הרופא כדי שיחזיר אותי לסימבלטה ונוריד מינון הדרגתית , אחרת אני פשוט מפסיקה לתפקד .
-
Edit חווה את זה שבא לי למות,כל הגוף במין צמרמורת פנימית בלתי ניתנת לתיאור,ואז מתחילה בחילה וחולשה וכאבי בטן והכל רועד לי בגוף
כל פעם נוספים סימפטומים...
ממש כיף חיים...
אצלך?
-
Edit גימל,
מתי בפעם האחרונה עשית בדיקות דם מקיפות בדגש לויטמין D שלא נבדק בשגרה?
אני נודניק אבל חייבים לשלול בעיות פסיולוגיות לפני שנגשים לטפל בנפש....חובה!!!
באם כל התוצאות שלך תקינות להערכתי הלא מקצועית חובה עליך להתאזן תרופתית...אל תדאגי, לפעמים זה אורך זמן אבל בהתמדה ובהתעקשות המצב משתפר למרות שאסור לשלול שאולי את פשוט הפסקת לאמין בכדורים ואז יש לחפש לך טיפול אינטנסיבי אחר.
לאחר שמצליחים להתאזן נפשית מהטיפול התרופתי וזה מופנה לכולם אסור להפסיק לטפל בבעיה, הכדורים לא מטפלים בבעיה הם מטפלים בסימפטומים.באם הבעיה לא תטו
-
Edit
L lub חרדתי 10 שנים בשל זוגיות עם מישהי הרסנית השטות הכי גדולה שעשיתי בחיי משלם עליה עד היום סיפור ארוך מחפש את כדור הפלא עדיין ודרכים להרגע ואיזון גם איכפתיות וחמלה לא תזיק דבר שלא מכיר כבר זמן רב ואולי הבנה ממישהוי שעובר דברים זהים מאובחן שנה עם AS סוג של דלקת מפרקים נמאס מכדורים (מכור לקלונקס) ומתפלל להצחלת טיפול ביולוגי בשל דלקת מפרקים משתדל לראות את הדברים החיוביים בעיקר 2 ילדים מקסימים שמגדל אוהב ואהוב על ידם.חבר קהילה · 25.12.2012כמה שאני מבין אותך גימל
אני כבר שנה בבית בגלל תופעות פיזיות שאני חווה כל יום
לוקח קלונקס פעמיים ביום
תרופות פסיכיאטריות לא עזרו לי בכלל לחרדות
אני די אובד עצות ומחפש כיוון וטיפול שיעזרו
ב"ה שנצליח לצאת מזה כולנו
-
Edit גם אצלי זה ככה , אבל אצלי זה מלווה גם בסוג של טימטום מתמשך שקשה להסבירו . אני נהיית סוג של איטית בתגובות שלי . הייתי מאוד שמחה אם היו לי רק תופעות לוואי של כאבי בטן צמרמורות ובחילות . הבעיה שנכנסתי לכל מיני אתרים וקראתי מה כותבים שם על כל התרופות שלנו שעכשיו נכנסה גם פאניקה לתמונה ..... אני אמורה להרגיש יותר טוב בערך עוד שבוע לפי מה שהרופא אומר , אבל אני ממש לא יודעת איך להתאפק ולשרוד עוד שעה .....
-
Edit
L lub חרדתי 10 שנים בשל זוגיות עם מישהי הרסנית השטות הכי גדולה שעשיתי בחיי משלם עליה עד היום סיפור ארוך מחפש את כדור הפלא עדיין ודרכים להרגע ואיזון גם איכפתיות וחמלה לא תזיק דבר שלא מכיר כבר זמן רב ואולי הבנה ממישהוי שעובר דברים זהים מאובחן שנה עם AS סוג של דלקת מפרקים נמאס מכדורים (מכור לקלונקס) ומתפלל להצחלת טיפול ביולוגי בשל דלקת מפרקים משתדל לראות את הדברים החיוביים בעיקר 2 ילדים מקסימים שמגדל אוהב ואהוב על ידם.חבר קהילה · 26.12.2012הי UNHP זה טבעי שמסתכלים באינטרנט על התרופות
גם אני כך
אולי זה לא חכם אבל......
תחזיקי מעמד ,תתחזקי מהילדים או אחרים שאוהבים אותך
וב"ה תצאי מזה ואמן כך גם כולנו
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 27.12.2012הי יקרה.
כמו שאת רואה יש לך הרבה אחים לצרה. אני יכולה לספר לכם שגם אני מפתחת תופעות לוואי נזעזעות כמעט לכל תרופה שאני לוקחת וזה הרבה פעמים ממש מיאש.
בשנה שעברה הייתי מאושפזת כי אנטיביוטיקה שלקחתי כנגד דלקת ריאות קרעה לי את הבטן...
אני טוענת שגם בשביל כדורים צריך מזל....
אני חושבת שאת צריכה לחזור לפאקסט ולהפחית אותו בהדרגה כשבמקביל תתחילי ליטול את הכדור החדש בדרך כזאת נמנעות תופעות הגמילה כמעט לחלוטין אבל לצורך כך עלייך לחזור לרופא המטפל ולעשותזאת יחד איתו.
אורית
-
Edit היי מישמיש, LUB וכל המתמודדים
כפי שכתבתי הכדור היחיד שעזר (וגם זה לא ב-100%,אבל לפחות לא היו לא תופעות לוואי כמו עכשיו) הוא הפקסט,שהבנתי שהוא הכדור אחד מהחזקים שיש לחרדות,וכנראה הגוף שלי כבר מאוד רגיש לחרדות האלה שמנהלות אותו..
כל הבלגן התחיל לפני 5 חודשים לאחר יעוץ טרטולוגי שעברתי (יעוץ על תרופות בהריון - הייתה מחשבה להכנס להריון) ואז עזבתי את הפקסט ועברתי ללוסטרל 3 חודשי סבל,כי כל פעם עברתי לתרופה גינרית אחרת,ולפני חודש עברתי לציפרלקס וגם הוא לא מי יודע מה
אז אין כבר כוחות לכלום...זה כל יום לחוות התקף חרדה (קטן או גד
-
Edit ליבי איתכם,כמה כאב וכמה סבל,קשה להכיל את כל מה שאתם מספרים , כמו חור שחור שלא רואים שום שום שביב אור.זה לא הגיוניי, אני מסרב להאמין בזה.
שעכשיו כל אחד יכתוב דברים חיוביים שיש לו בחיים!
-
Edit היי רספוטין,אתה כ"כ צודק באמת צריך להסתכל על הכוס המלאה ולהודות לקב"ה על כל מה שיש לנו...זה לא מובן מאליו שאנחנו קמים בבוקר,עובדים על הרגליים,רואים,שומעים,מתפקדים.יש לנו עבודה וחברים,לחלקנו יש משפחה וילדים (לי עוד לא :(
בכלל כל מה שקורה הוא לטובה אבל לא תמיד קל לראות את זה,כשתה כל היום כואב וסובל,לא יכול לאכול ואז אין לך כוחות,לפעמים רק שוכב במיטה ומתפלל שהסיוט יעבור,כל החיים שלך אתה תקוע בגלל זה,מנתק קשרים עם העולם,לא יוצא מהפחד מתי יבוא שוב התקף וכשזה רק הולך ומחמיר אתה ממש מתחיל להתייאש ולפחד שזה ימשיך כל הזמן ואז מה יהיה...
-
Edit גימל, אני חושב שהחלפת מונחים היא חיונית, במקום קשה להגיד מורכב, במקום אני לא אצליח לכתוב זה דורש מאמץ......
במקום לחשוב " אין לי כוחות" לחשוב המטרה הזו מורכבת ודרוש מאמץ להגיע אליה
חוץ מזה גם אין אמת בהגדרה " אין לי כוחות" אני בטוח שאם יציעו משהו מספיק אטרקטיבי יגויוסו הכוחות.....
מעבר לזה להסתכל גם על הדברים היפים בחיים הם נותהים כוחות.
-
Edit
L lub חרדתי 10 שנים בשל זוגיות עם מישהי הרסנית השטות הכי גדולה שעשיתי בחיי משלם עליה עד היום סיפור ארוך מחפש את כדור הפלא עדיין ודרכים להרגע ואיזון גם איכפתיות וחמלה לא תזיק דבר שלא מכיר כבר זמן רב ואולי הבנה ממישהוי שעובר דברים זהים מאובחן שנה עם AS סוג של דלקת מפרקים נמאס מכדורים (מכור לקלונקס) ומתפלל להצחלת טיפול ביולוגי בשל דלקת מפרקים משתדל לראות את הדברים החיוביים בעיקר 2 ילדים מקסימים שמגדל אוהב ואהוב על ידם.חבר קהילה · 2.1.2013תחזיקי מעמד NERO
את צעירה כל החיים לפנייך
ה CBT זו שיטה לא רעה אך לא קלה
אם את מתקשה לצאת מהבית יש טיפול דרך המחשב
http://rehabilitation.sheba.co.il/Psychiatric_Division/Psychiatry_Clinics/Edan_clinic/
-
Edit נרו, העבודה משתלמת.
לרישום יש שני תוצאות ,האחת מאמץ את החשיבה שלךשזה תרגול טוב למוח. השניה, באופן מפתיע,אצלי בכל אופן, לאחר שאני מבצע רישום חל שינוי באופו מיידי בדפוסי החשיבה...כאילו מספיק שישנה תודעה וכבר עשיתי חצי דרך לפתרון..זו הרגשה נפלאה.
אומנם , לעיתים, לאחרת תקופת מה המחשבות חוזרות אבל הפחד נעלם..אתה יודע שיש דרך החוצה, מבצעים שוב את התרגול והדפוס נעלם..
מעבר לכך, איסוף מידע על המחשבות שלך ודרך החשיבה מקנה ידע עצום וכוח.מבינים שבעזרת תירגול ניתן לשנות כמעט כל דפוס התנהגות שחשוב לך לשנות.
אבל זה לא לבלוע כדור
-
Edit
דר' רפי שטרייכר מנהל מחלקה בבית חולים אברבנאל .מרצה בכיר קליני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. קליניקה ברחוב פנחס רוזן 43 תל אביב. ציור קריאהחבר קהילה · 7.1.2013הפקסט והציפרלקס שייכים לאותה קבוצת תרופות. ממליץ לעבור לקבוצה אחרת. יש סיכוי רב שמצבך ישתפר.
-
Edit שלום ד"ר
תודה על תגובתך,על איזה תרופה היית ממליץ?
דווקא עם הפקסט היה לי לא רע בכלל...אבל עם הציפרלקס לא ממש טוב,והעיקר שאני לא מסוגלת לאכול...אני בינתיים רק חודש וחצי איתו,הבנתי שזה לא מספיק זמן לקבוע אם מתאים או לא...כרגע לוקחת 15 מ"ג,השאלה אם להמשיך איתו או להחליף,
אני די חסרת אונים והעיקר מרגישה די חלשה ומותשת
מה עושים?
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 15.10.2012הי גימל,
את בטוח תמצאי כאן הרבה מאד אנשים שיכולים להזדהות איתך. זה נורא קשה להתנהל בצורה נורמלית עם הפחד מהתקפי החרדה, זאת אומרת שחוץ מזה שאת חווה התקפים (תספרי לנו יותר עליהם, איך הם באים לידי ביטוי), את גם מתמודדת עם החרדה מפני החרדה. אני חושבת שזה נובע בעיקר מחוסר היכרות שלך עם הדרך שבה החרדה שלך מתנהגת. בדרך כלל מטפלים בחרדה בצורה קוגניטיבית, כך שכל פעם שאת חווה חרדה, את צריכה לרשום מה היה הטריגר, מה המחשבות, הרגשות והסימפטומים הפיזיולוגים המתלווים לזה. זה מאד חשוב בשביל שתביני את החרדה ושהיא לא תשלוט בך. בשביל זה צריך ליוו
-
Edit
הנרייטה אני עליתי לארץ בגיל 12 מרומניה .מנסה להתמודד עם כול מיני בעיות אבל לא תמיד מצליחה . כנה ואמתית ומחפשת עדיין את האושר בחיים. בן זוג אמיתי וכן שמחפש כמוני זוגיות רגועה ונעימה . הבדידות ללא עושה טוב לנפש .סובלת מדיכאונות וחרדות .לוקחת תרופות .יש לי גם בעיה ברגלים ונעזרת מחוץ לבית במקל אבל אני עצמאית לחלוטין ונוסעת עם אוטובוסים לעבודה של 4 שעות. אני גרה לבד לכן ביום שבת מאוד קשה ובודקת איזה שהוא צורה לצאת לטייל להכיר אנשים מתמודדים ,נכים שבאמת רוצים לעשות משהו בשבת ואין עם מי. אין לי אוטו לכן הבעיה יותר קשה ולכן אני הרבה בדיכאון מאחרי הצהרים יום שישי ושבת .סך הכול רוצה להיות מאושרת ושיאהבו אותי באמת.חבר קהילה · 15.10.2012היי גימל
אני בת 45 וגם סובלת מחרדות ודיכאונות אולי קצת שונות ממך. משרציתי להגיד את לא אשמה זה החברה שמתקשה לקבל אדם ששונה מהם למרות שגם אני מרגישה אישה אינטליגנטית שאוהבת הצגות ואפילו היו זמנים שהיתי הולכת לאופרוט שהיתי נשואה. פשוט הגעתי למסכנה עם כול הכאב שבדבר שברגע ששומעים שמשהו עם בעיה נפשית כלשהי או קצת מוגבל בהליכה (כמוני) אז באותו רגע האינטליגנציה והדברים החיובים שבאדם "נעלמיים" ולא רוצים קשר. זה קורה לי אפילו לפני הדייט רק משיחה רגילה. זה ממש לא יפה ומכעיס אותי מאוד הדבר וברור שמדכא אותי לחלוטין ועם כול זה אני ממשיכה לח
-
Edit תודה הנרייטה, מאחלת גם לך הרבה בריאות והצלחה!
-
Edit היי שירי,תודה על התגובה.
אני כל השנים מטפלת בעצמי בכל צורה שאני רק שומעת עליה... הייתי בטיפול פסיכולוגי, ובקואצ'ינג, בהיפנוזה, בטיפולים אלטרנטיבים ועכשיו אני עושה ביופידבק, ולצערי שום דבר לא עזר. החרדות ממשיכות ואף מתגברות וההמנעות מדברים הולכת ונהיית יותר גדולה.
רק המחשבה על דייט כבר עושה לי התחלה של התקף,כמו שאמרת החרדה היא חלק מהאישיות שלי,ואני לא יודעת איך להתגבר על זה...
ואיך מתמודדים עם השאלות של הסביבה?
ובכלל האם יש אתרי הכרויות לאנשים חרדתיים?אולי עם אפגש עם מישהו כמוני הוא יבין מה אני עוברת...
לא יודעת
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 16.10.2012הי גימל,
תוך כדי שקראתי את מה שכתבת חשבתי שמאד יכול להתאים לך טיפול קבוצתי.
משתמע ממה שאת כותבת שהחרדה שלך עולה בעיקר סביב מפגש עם אנשים: דייטים, אירועים חברתיים. אני יודעת שהמון אנשים נרתעים מטיפול קבוצתי, כי זה בדיוק מה שמאיים עליהם, להיות בקבוצה לחוות את ההצפה של החרדה, אבל דווקא לאנשים כמוך זה נראה לי נורא נכון. כמובן שצריך למצוא קבוצה מתאימה עם מטפל קבוצתי מנוסה שידע להחזיק את הקבוצה, כי כמוך כולם באים רדופי חרדות למפגשים מהסוג הזה. אני מוכנה לעזור לך לעשות בירור לגבי קבוצות כאלו דרך האינטרנט. בטוח נצליח למצוא קבוצה ל
-
Edit
,,גימל,,,את מחפשת מפגש עם מישהו חרדתי?,,החרדות שלו יעברו אלייך ושלך אליו,,
חפשי מישהו בריא שיוציא ממך את החרדות ,,שברוב המקרים אין להם ,עם קומן סנס פשוט ,אין בהם משהו ממשי,,
כל טוב,,

-
Edit היי שירי
פעם אחת הייתי באיזה מפגשון כזה ופשוט היה פתטי,זו הייתה חבורה של סובלי ח"ח שהיו די ילדותיים וממש לא אינטיליגנטים.
הם עשו שם כל מיני משחקי חברה כאלה שפשוט חיכיתי לרגע שאוכל לברוח משם,כי ממש ממש לא הרגשתי שייכת
אני אשמח ללכת לקבוצה אבל של אנשים כמוני,אינטילגנטים,משכילים,עובדים בעבודה נורמלית ולא איזה משהו חובבני כזה.
תודה רבה!
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 20.10.2012לאיזו מסגרת פנית בשביל טיפול קבוצתי?
ברור שצריך להתאים את הקבוצה אליך וחוץ מזה קבוצה שבה עושים משחקי חברה זו ממש לא קבוצה טיפולית.
איך הגעת לקבוצה הזאת? חבל, כי היא עשתה לך סטיגמה ממש ממש שגויה לגבי טיפולים מהסוג הזה.
שירי
-
Edit פניתי לצופי מרום ולאחר אבחנה מקיפה שהיא עשתה לי היא אמרה שאני לא מתאימה לקבוצה שלה כי אין לי חרדה חברתית יש לי חרדה קיומית יומיומית,שמעיבה על החיים שלי בכל תחום ולאו דווקא בתחום החברתי...
אני צריכה ללמוד איך להפסיק לחשוב על החרדה כל הזמן,ואיך לא לתת לה מקום בחיים שלי,ואיך לא להיות כל הזמן בMODE של "מתי תבוא החרדה,ומה יהיה ואיפה זה יתפוס אותי" וכו'...יש לי OCD על החרדות וזה מנהל לי את החיים
לכן אני לא יודעת אם קבוצה כזו תוכל לעזור לי
אבל אם את חושבת שכן אשמח לשמוע
תודה!
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 26.10.2012הי גימל,
אם נפגשת עם צופי מרום וזו האבחנה שניתנה לך, אז היא בטח יותר מדוייקת מכל מה שאני יכולה להגיד לך דרך המדיה הזאת. היא מומחית בהפרעות חרדה אז הייתי בהחלט סומכת על האבחנה שלה.
האם היא הציעה לך אופציה טיפולית אחרת?
שירי
-
Edit
הנרייטה אני עליתי לארץ בגיל 12 מרומניה .מנסה להתמודד עם כול מיני בעיות אבל לא תמיד מצליחה . כנה ואמתית ומחפשת עדיין את האושר בחיים. בן זוג אמיתי וכן שמחפש כמוני זוגיות רגועה ונעימה . הבדידות ללא עושה טוב לנפש .סובלת מדיכאונות וחרדות .לוקחת תרופות .יש לי גם בעיה ברגלים ונעזרת מחוץ לבית במקל אבל אני עצמאית לחלוטין ונוסעת עם אוטובוסים לעבודה של 4 שעות. אני גרה לבד לכן ביום שבת מאוד קשה ובודקת איזה שהוא צורה לצאת לטייל להכיר אנשים מתמודדים ,נכים שבאמת רוצים לעשות משהו בשבת ואין עם מי. אין לי אוטו לכן הבעיה יותר קשה ולכן אני הרבה בדיכאון מאחרי הצהרים יום שישי ושבת .סך הכול רוצה להיות מאושרת ושיאהבו אותי באמת.חבר קהילה · 26.10.2012שלום להן
מתוך לימוד על עצמי על החרדות זה הרבה תלוי בנו. נכון הקבוצות ולפעמיים תרופות עוזרות ואני לוקחת גם לחרדות וגם לדיכאונות תרופות.אבל הנה החרדה ממקומות פתוחים שאני סובלת אני מתחילה ורק מתחילה (כמו צעדים הראשונים שילדים עושים )כך מרגישה למצוא פטנטים עצמיים כמו אני מדברת בקול חלוש עם עצמי ומבקשת עזרה מה'(אני לגמרי חילונית) כשאני עוברת את הכביש. אני יכולה להגיד שהלב כמעט יוצא לי מהחזה וכשאני לצעד השני של המעבר חציה אני מרגישה סחוטה. עוד פעם לוקחת את עצמי ועוברת עוד מקום פתוח.אני מגיעה ליעד שאני צריכה להגיע עייפה כאילו הלכתי קי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.כבר כ-12 שנה...
משנה לשנה הולך ונהיה יותר קשה, הסימפטומים יותר מעיקים,ההתנהלות הופכת להיות יותר קשה,הזמנים בין ההתקפים הולכים ומצטמצמים...
אין לי כבר כח
מה לא ניסיתי? כמעט כל טיפול ששמעתי עליו, אלפי שקלים הלכו לטמיון, ואני? נשארתי באותו מצב ואפילו יותר גרוע
אני מטופלת בכדורים כמובן
כואב לי שכדי לנסות ולהתמודד עם זה אני צריכה להוציא מאות ואלפי שקלים על טיפולים,ובסוף זה גם לא עוזר
אני חסרת אונים,לא יודעת מה לעשות כבר


קודם כל אני אישה
בת 38, רווקה
סובלת מחרדות כבר 13 שנה, התחילו ממש בקטנה ועם השנים התגברו
קשה לי מאוד מאוד, סובלת מאוד, בעיקר פיזית, אך גם נפשית
נמנעת מלעשות המון דברים,בשנה האחרונה בכלל...
אני עובדת ב"ה משרה מלאה בתור כלכלנית
לוקחת כדורים כל השנים אבל לא ממש מרגישה שהם עוזרים לי
ניסיתי מליון סוגי טיפולים מכל המינים והסוגים, שומדבר לא עזר
מעבר לזה יש לי גם בעיות במשפחה אז גם זה מוטל על כתפיי
ופשוט אין לי כבר יותר כח
ככל שהזמן עובר זה הולך ונהיה יותר קשה, אני לא רואה שהדבים משתנים לטובה לצערי
ולא יודעת מ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואין לי מושג מה עוזר לי להמשיך, כוחות מלמעלה.
והרבה קלונקס... :)
הייתי בקבוצת CBT שלא עזרה בכלל, טיפול של ביופידבק, טיפול פסיכולוגי, קואוצ'ינג, טיפולים אלטרנטיבים, היפנוזה
U NAME IT...
לכן אני קצת מיואשת, כ"כ הרבה זמן וכ"כ הרבה טיפולים וכלום לא משתנה, להפך,רק מחמיר.
אין לי כבר כוחות
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולצערי לא ממש...
כל מה שהמטפלים ביקשו שאעשה לא הייתי מסוגלת, הייתי משותקת...
אצלי ההרגשה הרעה היא בעיקר פיזית,כמעט כל יום יש משהו, יש ימים שאני בקושי מתגרדת מהמיטה וכל היום רק מחכה מתי אוכל לחזור אליה. לכן אני לא מצליחה להתקדם בכלל
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו