Shira3, מחבר בכמוני

זקוקה לעזרה

6 תגובות
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/

חבר קהילה · 13.11.2019

Edit
הי שירה, מצטערת לשמוע על הסבל שלך...האם ניסית טיפול רגשי? פסיכולוגי? נשמע לי ממה שאת כותבת שזה צריך להיות הכיוון.
דווחו
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/

חבר קהילה · 13.11.2019

Edit
בודאי! כל טיפול פסיכולוגי הוא בראש ובראשונה רגשי.
דווחו
דנה צינמן ליטרט פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מנהל קהילה · 13.11.2019

Edit
שירה, את מתארת את אותו ״כדור שלג״ כל כך מדויק וכואב. את צודקת שזו בעיה שצריך לטפל בה, צריך למצוא נקודות יציאה במעגליות הזו שמשמרת את עצמה, ואחת מנקודות היציאה זה להתחיל להתייחס לעצמך, לאחר אותם רגעים של אכילה רגשית, עם קצת יותר חמלה והבנה, כמו שבוודאי היית מתייחסת לחברה שהייתה משתפת אותך במצוקתה. ברור לי שזה לא קל, ובאמת, כפי שדנה הציעה, טיפול פסיכולוגי יכול מאד לעזור בזה, וגם במציאת דרכים נוספות בשביל להתמודד עם רגשות. עם עזרה וליווי זו בהחלט בעיה שניתן לטפל בה. שיהיה בהצלחה!
דווחו
א

אנה בל

חבר קהילה · 15.11.2019

Edit
היי, כמי שסובלת גם מהבעיה הזאת, אני מצאתי שספורט ממש עוזר לי, הוא מפחית משמעותית את תדירות הבולמוסים ומרגיע.
דווחו

אני בת 28. תמיד היתי מלאה. ניסיתי מלא דיאטות שלא צלחו עד שקלטתי שזה לא העיניין.
אני חושבת שאני סובלת מאכילה ריגשית. כפיתית אפשר לומר.
עברתי ועדיין עוברות משברים רבים בחיים והאוכל תמיד היווה מקום של נחמה. 
שמתי לב שכשאני עצובה אני אוכלת
כשעצבנית אוכלת
כשמחה אוכלת
כשלחוצה אוכלת..
אני מרגישה שאני לא מצליחה להתמודד עם רגשות שאני חווה. שאני לא מצליחה להכיל אותם
והם הסיבה שאני בורחת לאוכל.
זה בא לידי ביטוי בהתקפי אכילה..  וכמה שאני מנסה להפסיק אני לא מצליחה. ואחכ אוכלת את הלב על כמות המזון שדחפתי אל תוך הגוף ופשוט בא לי למות.(אגב ניסיתי לא פעם להקיא אך לא מצליחה. זו חוויה שמרתיעה אותי מידיי.)
אני מרגישה צמש ממש רע. כמו בתוך לופ. כדור שלג כזה שאני לא מצליחה לעצור. כי כשרע אני אוכלת ואוכלת ואז עוד יותר רע לי בגלל הריגשות אשמה לכמה שמנה אני ואיך לא מצליחה לסתום את הפה....
ומצד שני האוכל הוא המפלט שלי.. כי אני לא מצליחה להתמודד עם הרגשות שאני חווה
מרגיש כמו התמכרות.
השאלה אם אפשר ואיך מטפלים בבעיה הזאת?
כי ברור שדיאטה זה לא הכתובת.. ואני כן רוצה לרדת במשקל זה דבר שממש מטריד אותי ומעסיק אותי יום יום
זה דבר פיזי אבל המצוקה שאני מרגישה היא בעיקר ריגשית.
קשה לי מאוד.

הנושאים החמים

Shira3

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

Shira3

הקהילות שלי

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?