אז לא הייתי פה הרבה זמן. הרגשתי שככל שאני עוברת יותר על הדברים שאנשים כותבים פה, זה רק מדכא אותי יותר אז נמנעתי מזה כמה שיכולתי.
אני במצב ממש רע עכשיו.
אני גרה רחוק מבית הספר שלי, ואין לי חברים פה ביישוב. יש מעט מאוד אוטובוסים, וגם עליהם אני לא עולה כי כל יציאה מכניסה אותי לחרדות לפני, שאני לא ישנה בגללן לילות וחוטפת התקפים לפחות פעמיים ביום (בנוסף להתקפים הקיימים). זה יותר גרוע עבורי עכשיו כי גם אין לי עם מי לדבר לדבר על זה - ההורים שלי לחוצים מספיק ויש להם כל כך הרבה דברים נוספים להתעסק איתם שכבר לא נעים לי להוסיף להם את זה. אני ב
קצת על עצמי
עוד מעט בת 16. מחכה לראות מה יש מעבר לשמש.
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אלסקה
עוד מעט בת 16. מחכה לראות מה יש מעבר לשמש.
חבר קהילה ·22.5.2020
אני חושבת שיש לי משהו ואין לי איך לטפל בזה. אני מרגישה חרדה ולחץ מהאפשרות שאני אלך ללימודים ולא יהיה לי איך לחזור הביתה, ואני פשוט אתקע בשום מקום כי לאף אחד לא יהיה אכפת ואף אחד לא יבוא לאסוף אותי. אני מאוד לחוצה לגבי הלימודים שלי וההורים שלי לא מבינים מה עובר עלי, ומנסים להכריח אותי לצאת איתם לטיולים וכאלה למרות שאני מעדיפה להישאר בבית. אני חושבת שאני חווה התרפי חרדה, כי אני חושבת יותר מדי על הכל ומגיעה למצבים שאני יכולה להיות עם מלא אנשים או לבד ואני לא אוכל לנשום, אני לא יכולה להרגע, אני פשוט נכנסת ללחץ ומרגישה כאילו אני הולכת להתמ
-
Edit
Au ΆΝΑΓΚΗחבר קהילה · 22.5.2020היי! אני באתי לפורום הזה בגלל בדיוק אותה הבעיה. גם לי לא היה עם מי לדבר וגם לי היה ועדיין יש עומס נוראי של לימודים. דבר ראשון טוב שאת מודעת לזה, חשוב מאוד להיכנס לפרופורציות, אף אחד לא "ישכח" אותך, יש אנשים שבאמת אכפת להם ממך, גם אם את לא מרגישה ככה, למשל ההורים שלך מנסים להוציא אותך לטיולים בשביל לתת לך הרגשה טובה, תכלס גם אבא שלי נגד פסיכולוגים ופסיכיאטרים ככה שאפילו אין לי מה לנסות לדבר איתו על זה. אל תנסי שמישהו שמכיר אותך מבין אותך, לי מעולם זה לא קרה, פה אבל מלא יכולים להכיר את התחושות שלך ולהבין אותך. אני מציע לך לנהל את הזמן ש -
Edit
גילי ריד עוד אחת בעולמנו הזרחבר קהילה · 23.5.2020היי אלסקה, שם מצוין, בדיוק המקום שהייתי רוצה להיות בו כרגע כי ארץ הפלא שלנו לא מפרגנת במזג אוויר הגיוני ונוח. ניכר שהתחושות שאת חווה וטועמת הן לא חד-פעמיות, להפך, מתמשכות... כאילו הן נמצאות ולא הולכות, לא משנה מה את עושה, זה לא הולך. אני אתחיל דווקא בחברים- אני יכולה לספר לך שזה באמת אחד הקשיים הכי גדולים שלי, שאני עברתי ועוברת דברים ואין לי באמת עם מי לדבר, אבל האמת? למדתי שזה בסדר, אחרי הכל, אנחנו שתינו נערות ולכל אחד יש את ה"צרות" שלו וזה בדיוק הגיל שאנחנו עסוקים בעיקר בעצמנו כך שאת עצמך אתה בקושי מכיל אז לנסות להכיל אחרים זה בכל -
Edit
barak2017 אשמח לספר בפרטי :)חבר קהילה · 23.5.2020היי אלסקה, תחפשי את הטריגר, כשתמצאי את הטריגר, תחפשי את הסימנים המוקדמים, תכנני אסטרטגיה ואז תביסי את האויב. התוכן שלך מצד אחד מאוד מבולבל, מצב שני גם מאוד ברור. יש לך מספר דברים שאת צריכה להתמודד איתם. 1. הלחץ מהלימודים שגם עם זה צריך להתמודד 2. ההורים שמצד אחד מבינים אותך ומצד שני אין להם כלים לעזור לך ולא רק שאין להורים שלך כלים הם גם חוששים אולי לעשות צעד לכיוון טיפול נפשי. עכשיו איך אפשר לדעת אם תסמיני חרדה ו/או דיכאון מצריכים טיפול או שלא מצריכים? הכול שאלה "עד כמה זה פוגע בך בתפקוד היומיומי" ביקשת עצה בפוסט שלך -
Edit היי אלסקה, ברוכה הבאה. את יודעת, אני אסתכל על משהו אחר- בחרת בשם מעניין ״אלסקה״ זה מקום מאוד קר, ואין שם אוכלוסייה מרובה. את יודעת אני שמה לב על עצמי, שאנשים מגדירים אותי כ׳סנובית׳ או קרה- בגלל שאני לא יוצרת קשרים חברתיים וגם כשכן אני מאוד סגורה בתוך עצמי ולא משתפת. פרופורציה זה דבר מאוד חשוב בחיים, אני לדוגמה לא הולכת בלי קביים כמעט חצי שנה- אבל הפרופורציה שלי זה שיום יבוא ואני אצליח ללכת לבד! אפילו אצליח לרוץ, שכרגע זה נראה בלתי אפשרי. נכון זה לא קשור לפרופורציה שאת מדבר עלייה אבל, פרופורציה תופסת אותנו בכל מקום ושלב בחיי -
Edit מבינה אותך על כך שהם בטוחים. בדיוק כמו אבא שלי... בעבר הייתי בטיפול בפסיכולוגי ואחרי כמה שנים הפסקתי. בתקופה האחרונה ביקשתי מהם שיחזירו אותי בגלל המשבר שיש לי עכשיו והוא התנגד, טען שזה שטויות ושזה לא עוזר. כנראה שיש לו זיכרון לטווח הקצר, כי הוא שוכח שלפני כמה שנים הייתי פקעת עצבים לא נורמאלית ועכשיו אני משתדלת להיות ״נורמאלית״. בגלל זה כדאי לשבר עם היועצת:heart: -
Edit היי אלסקה, ברוכה הבאה לפורום. אני רואה שהחברים תרמו מעצמם וזה מאוד יפה לראות את התמיכה ההדדית פה בפורום. אני מצטרף להמלצה לפנות ליועצת בית הספר. אולי אפשר להתעניין דרכה לגבי מסגרות תמיכה שהן לא טיפול פסיכולוגי כמו קבוצות תמיכה. כמו כן, ישנה תנועה עצומה כיום של מיינדפולנס ואפשר לחפש ביוטיוב או בגוגל דברים בנושא של חרדה וביטחון עצמי. בכל אופן, את מוזמנת להמשיך לכתוב פה בפורום את כל שעל לבך שבוע טוב :heart:
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק


- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו