חלאס, פעמיים בשירות הצבאי שלי היתי עם הנשק דרוך וצמוד לראש שלי. פעם נוספת באזרחות, כמעט שש שנים מהשחרור שאני מעשן ושותה. לא משנה כמה היום אחרי נראה טוב אני לא מצליח לברוח מהמלנכוליה, כל צעד שלי מרגיש כאילו האדמה גוועת תחת נעלי. ראיתי וחוויתי כל כך הרבה בחיים הקצרים שלי ואין בי יותר כוחות. אבא שלא הכיר בי, מערכת צבאית אטומה שזרקה ילדה שבור ריגשית לשטחים. אני באמת לא רואה את עצמי מגיע לגיל 30.
ההורים שלי נפרדו כשהיתי בן 3 ובעצם מאז שאני זוכר את עצמי היתי עצוב ודכאוני, הלכתי לישון בוכה בתור ילד הלכתי לישון בוכה בתור נער וגם בתור גבר. ה
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו