אדם רגיש מאוד

בוא שב לידי יש לי מקום להכיל גם אותך. דאז לא ידעתי איך להכיל את עצמי ולכן לא ידעתי איך להכיל, גם אותך עכשיו אני יודעת בוא שב לידי, יש לי מקום להכיל גם אותך קבל אותי כפי שאני, ואני אקבל אותך כפי שאתה היה לי חבר ואני לך, חברה ספר לי משאלות ליבך ממה אתה מפחד ומה מרגש אותך מה אתה אוהב ומה פחות מה גורם לך להתרגש ומה גורם לבכות. ספר לי מה הכעיס אותך ומה אתה באמת רוצה ומה הכי היית רוצה עכשיו אם היינו עוצרים את הזמן לאיזו נקודת זמן היית רוצה לחזור? ולמה דווקא לשם? ספר לי חברי הטוב אני פה לידך קשובה, להכיל כל רגש וכל מילה.

אני שונאת את חג הפסח תמיד אמא שלי היסטרית הכל חייב להיות מצוחצח גם כשכל הילדים כבר גדולים, עם משפחות משלהם היא עדיין היסטרית היא לא דתייה אבל אסור לבשל בשבת אסור להדליק גז וחשמל אבל לנקות עם שואב אבק מותר. זה היא עושה, העיקר שיהיה נקי השנה זאת השנה הראשונה בה היא לא השתגעה לקראת פסח קולולו. היום הזה הגיע. כן. בגיל 73 ממש כמעט 74 לקח 73 שנה עד שהבינה שאין צורך להשתגע לפסח. ההיסטריה והאנרגיות. הצעקות ההיסטריות בבית שמא יגעו בכלים הלא נכונים חודרות לי לגוף ואני מרגישה איך העצבים רוטטים כמו הרמקול ברחבת הריקודים כמה אפשר? כל שעוד...

הייתי רוצה חבר לשעת צרה אך לא רק. הייתי רוצה חבר שיהיה איתי קרוב בלב ובנשמה שיבין את המקום שלי ואני את המקום שלו שנצחק יחדיו וגם נכאב יחדיו שירצה לשחק איתי וללטף את שיערי שירגיש אותי ואני ארגיש אותו שאגיד לו כמה הוא חשוב לעולם הזה וכמה נפלא וגיבור הוא ממש כמו גיבור על טוב שעוזר לאנשים מפני הרעים הייתי רוצה חבר שיהיה קרוב אליי בלב ובנשמה שאחבק אותו חזק חזק ואמחץ אותו בדמיוני מרוב אהבה. הייתי רוצה אדם כזה שנאהב גם ברגעים המשמחים וגם ברגעים המכאיבים. כל כאב מוביל לצמיחה וכל צמיחה מולידה אהבה. הייתי רוצה חבר שיהיה איתי בלב עוד...

הכעס השתחרר, הוא כבר לא בגוף שלי. הלך ממני הוא כבר רחוק כך אני מרגישה. אתמול בבוקר הגיעו לבקר צער ואכזבה. הם דפקו בדלת ליבי ולא רציתי לפתוח. הצער התעצבן וגדל והרגשתי איך הוא גדל בתוכי ותחושת כבדות מגיעה. בסוף פתחתי ואירחתי אותם בחיוך עם קפה ועוגה. חששתי שישארו הרבה זמן עד שלא אוכל לשאת אותם יותר ואתעצבן ואדחף אותם החוצה ללכת. אבל איפשרתי להם לבלות בכיף והם עזבו אחרי זמן קצר. היום המשיך כרגיל ובטוב. חזרה לי שלווה בלב שוב. ובית ליבי היה נקי ומסודר. כנראה שרגש הוא כמו ציפור נודדת. באה לבקר וללכת, בלי התראה מוקדמת.

כשכבתה השמש מעליי נאלצתי אני עצמי, להיהפך לשמש. קשה היה הדבר אבל עכשיו כשיצאה השמש, איזו רווחה. אמנם אני חזק אבל עדיין קצת בודד. תודה שהיית שם בשבילי ועזרת לי לראות. באותו הרגע, סדקת את הבדידות בלי לקחת לי מהכח רק הצבעת על המקום הזה, אצלי. אני זוכר הרבה פעמים שזה כל מה שהייתי צריך, מישהו שיצביע. גם אותי החיית על הדרך. תודה. תודה שהיית שם בשבילי באותו הרגע, תודה שעזרת לי לראות שאני, השמש של עצמי.