התגייסתי לצבא לפני חצי שנה, לא היה לי שום חשש, המלחמה לא הלחיצה אותי, גם התגייסתי לתפקיד ״גוב״. אבל משום מה הטירונות והקורס הכניסו אותי ללופ של התקפי חרדה, באמת בלי שום סיבה מיוחדת. אף פעם לא פחדתי לישון מחוץ לבית, ואף פעם לא היה לי בעיה של געגועים, תמיד הייתי יוצאת לטיולים ובאמת שלא פחדתי. כנראה משהו הפחיד אותי בתת מודע אבל אני לא מצליחה לשים עליו את האצבע. והיום, שנה וחצי אחרי, עדיין סובלת מהתקפי חרדה לא נגרמים. זה בעליות וירידות אבל שום דבר לא עוזר. התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני חודשיים, טיפול תרופתי מוגבר לפני ארבעה חודשים וכלום נאד
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מצטערת שאת חווה כאלו התקפות חרדה.
האם התייעצת עם רופא? נראה לי שזה הצעד הראשון. כלומר, אם עשו בדיקות שונות ולא מצאו בעיה פיזית, יש טיפולים מסוגים שונים לסימפטומים של חרדה, יש תרופות הרגעה שרופא נותן, יש טיפות רסקיו לרכישה ללא מרשם רופא, אפשר לנסות תרגילי נשימה, מדיטציה ומינדפולנס, כל אלו אפשרויות לטיפול.
בנוסף, טוב לעשות הליכות בטבע ולהיות עם כל או חתול, הטיפול בהם, הליטוף והקירבה מרגיעים ועושים טוב.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוזה קשה להתנהל ביום יום עם החשש שאולי יתרגש עלי התקף חרדה. אפילו המחשבה על כך כבר מייצרת עומס ומוטרדות. כל הכבוד לך שאת מטפלת בעצמך. טיפול רגשי לוקח זמן אבל הוא משמעותי מאד להקלה ולהתמודדות בטווח הארוך.
אני מצטרפת לכל הדברים היפים ששרי כתבה ומוסיפה עוד משהו קטן שעזר לחברה טובה כשהיו לה התקפי חרדה. תכיני תיק קטן, כמו תיק כלי רחצה, שבתוכו יש לך בקבוק מים קטן, חטיף שאת אוהבת ואולי אפילו איזה שיר קטן או קטע שאת אוהבת לקרוא או איזה פתק חמוד ומחזק מחבר/ה או מהמשפחה. אם את מרגישה את המחנק הזה, תעצרי רגע, תשבי לשתות ולאכול ולקרוא משהו שמשמח או
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומחזקת את התשובה של שרי לגבי מדיטציה, ממליצה על מודרכת. יש אפליקציות כמו headspace, ויש המון ערוצים ביוטיוב, את יכולה לדפדף לבדוק אם יש אחד שזורם לך יותר מבחינת הטון, או הניסוח. (אותי לפעמים אובר-רוחניקיות מרתיעה, אז בהדספייס יש גם כאלה שלא)
ויש כל מיני תרגילים שלי אישית מאוד עוזרים, לדוגמא לספור 4 פעימות נשיפה, 4 פעימות עצירה (החזקה), 4 פעימות שאיפה, 4 פעימות עצירה. וריפיט. לפעמים את השאיפה אני עושה על 6 פעימות. ופעימות אני מחשיבה כדופק של הלב. את זה את יכולה גם כ"עזרה ראשונה" וגם כסיפתח למשל לתירגול.
אני מוצאת שלהתמיד עוזר לתווך הרחוק.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו