הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 24.11.2021שלום לך יקר, נסתרות דרכי הגוף אבל כן, התסמינים שאתה מתאר אכן מתאימים למצבי חרדה. הנפש בסבבה אבל הגוף אומר הכול.... כמה דברים:
1. "לדברי הפסיכולוגית ישנם טריגרים מובהקים..." האם אתה מבין על מה היא מדברת? האם אתה יכול להצביע על התקופה שבה התחילו הדברים ולמה היא קשורה?
2. מה שאתה מתאר הוא מצב פסיכוסומטי הנקרא לעיתים תסמונת של סף רגישות נמוך. הגוף מגיב בסנסיטיביות גבוה לרמזים שונים בעקבות התגובה באה מצוקה המצוקה מחריפה את הרגישות ונוצר מעגל קסמים. מציעה לך לפנות למרפאה המתמחה בהפרעות פסיכוסומטיות.
3. לגבי הפסיכיאטרית - לצערי, יש
-
Edit הי אורית
תודה על התשובה
לגבי הטריגרים ככל הנראה מדובר באירוע טראומתי מלפני שנתיים וחצי שעברתי עם ביתי כאשר היתה בת שנה וקצת (ניתוח שהסתבך, טיפול נמרץ, מונשמת מורדמת ואשפוז ארוך), ברוך ה׳ הכל בסדר היום אבל כנראה המעמסה הנפשית נתנה את אותותיה לאחר מכן ועד היום בכל הקשור לדאגות בריאותיות
הטריגר השני הוא לדעתי יותר משמעותי והוא ניתוק מהמשפחה שלי כבר כמה שנים כאשר מהצד שלי יש הרבה כעס ואכזבה
אני לא יודע לשים את האצבע על נקודת זמן ספציפית אלא זה נראה לי (וגם לפסיכולוגית) עומס נפשי שהצטבר וההתחיל להתפרץ לפני קרוב לשנתיים ומעג
-
Edit מה שלא ברור, איך אתה מתפקד עם כל התחושות הללו- למשל סחרחורות, טנטון ובכל זאת הולך ועובד?
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 8.12.2021שלמה יקר, אתה מתאר אירוע טראומטי אחד מטלטל שעליו ניתן לקבל טיפול נקודתי. יותר קשה לשמוע על קשר משפחתי שנותק - אני מניחה שאתה סוחב בתוך נשמתך הרבה מאוד תחושות קשות, שכנראה לא היה להן הרבה ביטוי מילולי עד שכפי שהפסיכולוגית שלך הם פשוט פרצו דרך הגוף. ישנם פסיכיאטרים שמתמחים בהפרעות פסיכוסומטיות והם גם יוכלו לסייע ך דרך טיפול תרופתי. אולם אחת העצות החשובות היא לדבר...לפתוח...להבין מה קרה לך. אתה כנראה אדם שרגיל לתפקד ויהיא מה - שם מסכה וממשיך. אליה וקוץ בה שמתחת לכול זה רוחש כאב גדול שרוצה לקבל ביטוי....מה דעתך?
-
Edit היי אורית,
סבר להניח שאת צודקת ואני די מסכים עם התיאור, ניסיתי לתת לזה מקום במשך מספר חודשים אצל הפסיכולוגית אבל בפועל התחשות הפיזיות נשארו לכן אני חושב (וגם הפסיכולוגית) שיהיה נכון להתייעץ עם פסיכיאטר שמתמחה בסוג כזה של הפרעות ואולי אף טחפוך תרופתי
לא הצלחתי למצוא המלצות למרפאה\פסיכיאטר כזה - האם את מכירה ויכולה להפנות אותי?
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 8.12.2021אני לא מכירה רבים כאלו שמתמחים בהפרעות פסיכוסומטיות אבל אני חושבת שגם פסיכיאטר "רגיל" יוכל להתמודד עם הדברים. בכול מקרה ישנה מרפאה אחת במודיעין הנקראת "פסיפס" שכול ייעודה הוא טיפול בהפרעות פסיכוסומטיות.
שיהיה בהצלחה ואם אתה הולך אנא חזור וספר את רשמייך....
שלום רב.
אני לא מכירה מרפאות כאילה בצפון. בשיבא יש מרפאה למחלות סומטופורמיות - חפש באתר שיבא תוכל למצוא אותה.
ד"ר גור.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו