אני סובלת מהפרעת סומטיזציה קרוב ל5 שנים. היתי מאושפזת ומטופלת בכל מני סוגים של טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים שלא הביאו לשום מקום.
בשנתיים האחרונות השקעתי המון מאמצים כדי לעבוד על התודעה שלי, לשפר את אופן המחשבה.. לתקן את האופן שאני מדברת כדי לנקות את עצמי מחרדות ודכאון כמה שאפשר.
אבל נשברתי, אני מרגישה כאילו אין לי יותר אוויר וכוח להלחם, אני לא ישנתי כבר חודשים.. סובלת מסיוטים מאוד קשים שגורמים לי להתעורר בזיעה וחרדה. אני לא מסתפקת מהשינה והגוף עייף תמיד, אני לא זוכרת מה זו שינה ומה זה להרגיש טוב. כואב לי.
הגוף שלי משותק, אני לא מ
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי ליודה, נעים מאד.
שמי דייאנה ואני פסיכולוגית שיקומית מומחית, מנהלת בקהילת ׳מחלות לב׳. קראתי את דברייך ואני מבינה כי תקופה ארוכה את מרגישה די לבד בהתמודדותך. נראה כי את מנסה להתרומם ויש לך גם כח רצון ומוטיבציה שמניעים אותך קדימה, אך בכל פעם את שוב חווה נפילה וקשה לקום משם שוב ושוב. אני מעודדת את המסע שהתחלת להגשמה עצמית וחושבת שכדאי מאד לפתח את השריר הזה של קשיבות להיכן שאת, תוך קבלה של מה שקיים ולא ניתן לשינוי לצד המשך התפתחות ושינוי במקומות שמתאפשר. הרגשתי מדברייך שאת בעלת כוחות אך שקשה לך ההתמודדות לבד, לכן אני ממליצה בחום לחפ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו