איך אומרים להורים שנראה לי, ואני די בטוחה שאני בדיכאון
אחרי שבשנים האחרונות הם הבינו (סוף סוף) שיש לי פוסט טראומה ואוסידי
ועכשיו מה?
אני בקושי שורדת כל בעיה בנפרד אז עכשיו עוד בעיה להוסיף לי לשק מחלות?!
אני מפחדת שהם יום אחד ישנאו אותי, ושאני לא הבת שהם רצו (למרות שהם משתדלים להוכיח לי כל הזמן אחרת)
מספיק לי כבר המבטי שנאה ומשפטי "משוגעת" מהאח שלי והתשומת לב שאני לוקחת לאחותי
וה"את צריכה להתמודד" בדגש על את!!! מאבא שלי שכל פעם מחדש אני צריכה להסביר לו על האוסידי שלי ואיך הוא לא זוכר את זה מפעם לפעם
נמאס לי שאני הבעיה בחיים של
קצת על עצמי
מתמודדת עם פוסט טראומה ואוסידי
אבל החיים תותים חוץ מזה
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי אפרת וברוכה הבאה לקהילה שלנו
אפשר להרגיש כמה תחושת העול וכתוצאה מזה הפחד שהמשפחה עלולה לשנוא כואבים לך
וזה אפילו כואב לך יותר מאשר הסבל האישי שלך
ומרגיש שכרגע החשש הזה מנהל את ההתנהלות היומיומית והוא לא מטיב איתך
דוחק אותך עוד יותר לפינה וזה לא פשוט בכלל להתמודד עם הכל לבד
כמו לחמוק ממבטים של האח שלא מסוגל להבין בכלל מה עובר עלייך או אבא ששוכח כי לא מבין באמת ממה האוסידי נובע
ואני מבין כמה את מתחשבת בכולם ותוהה כמה את מתחשבת בעצמך
ההורים את אומרת מנסים להוכיח שאכפת להם ואולי כן כדאי לקבל את זה שהם באמת אוהבי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אפרת
מצטרפת לכל מילה של רוני. כל כך נכון.
ותדעי שיש פתרון וזה אפשרי לחזור להיות נורמלית, כמו שאמרת.
???
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו