אני מרגישה שאין לי מקום בבית, אחותי רוב הזמן יורדת עליי
שאני דוחה ומשתמשת במונחים פוגעניים נוספים, בנוסף גם עושה כל מיני דברים שפוגעים לי בהתנהלות בבית.
אני עובדת הרבה, לפעמים 6 ימים בשבוע, גם לילות.
כשאני מגיעה הביתה ואני נתקלת בדברים האלה אני חושבת לברוח משם. יצא לי בשבועות האחרונים לא להיות בבית בסופ״שים ובדיעבד אחרי שהיום היא גרמה לי להרגיש שוב רע אני מבינה שזה עשה לי נחת. השעה לפני חצות וכל מה שאני רוצה לעשות זה לא להיות בבית עם התחושה שאין לך מקום. בבקשה שמישהו יעזור לי מה אפשר לעשות באופן פרקטי, אין לי לאן ללכת ולפעמים אני פ
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי טונה וברוכה הבאה לפורום,
אני מבינה שאת ממש סובלת מההתנהגות של אחותך כלפיך. האם ניסית לדבר איתה? למה בעצם היא פוגעת בך? לבקש ממנה לדבר יפה?
האם יש לך חדר נפרד בבית, או שאת ביחד איתה באותו חדר?
אולי את יכולה גם לשים אוזניות עם מוזיקה שאת אוהבת ופשוט לא לשמוע אותה?
תחשבי מה את יכולה לעשות ככה שהיא תתפוס כמה שפחות תשומת לב אצלך. סביר להניח שאם לא תגיבי להקנטות ולעלבונות שלה, היא תפסיק באיזשהו שלב.
שיהיה לך לילה רגוע ⚘
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי טונה,
מזדהה מאוד, לפני הרבה שנים, שגרתי עדיין אצל ההורים, אחותי הציקה לי מאוד, אפילו אם הייתה מציקה לי פעם בשבוע, זה היה הולך איתי ומכביד עלי כל השבוע, והחרדה שזה יחזור על עצמו, ומתי... ואיזה מילים היא תבחור לפגוע בי....
יכולה לשתף אותך שהדבר היחיד שהפחית את זה היה שעניתי לה. שהתנגדתי, שהחזרתי, וכשעשיתי את "זה" הרגשתי חרא עם עצמי, אבל הלכתי עם זה עד הסוף, וזה עזר.
לכל אחד מאיתנו יש סף סבל שבו הוא צריך להחליט אם הוא נלחם על המקום או עוזב,
ורוב הפעמים אי אפשר לעזוב,
וזה לא האופי שלנו להלחם,
אבל זה גם הבית שלך!!
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו