היי, אני בן 26 סטודנט, בשנה וחצי האחרונות התחלתי זוגיות שכללו מעבר דירה לדירה משותפת בעיר אחרת.
במהלך השנה האחרונה הייתי נתון ללחץ גדול גם מקשיי הסתגלות לחיים המשותפים ולימודים אינטנסיביים אך לא חוויתי שום סימני של חרדה רק אלמנטים של לחץ (כאבי בטן, טשטוש בראייה כאבי ראש).
לפני בערך חצי שנה חוויתי התקף חרדה קיצוני מאוד שערער אותי וגרם לי אימה אמיתית שאני על סף מוות, לקחתי קלונקס ונרגעתי. מאז תחילת הסמסטר לפני 3 חודשים הלחץ גבר והחלו חרדות והתקפי חרדה שחלקם מתרחשים בזמן שיעורים בתוך הקמפוס, למזלי זיהיתי מוקדם שאני במצוקה ונדרש לטיפול
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
ג'יימי יקר, כואב לקרוא את התיאור שלך - נשמע שחווית טראומה אמיתית מהתקפי החרדה. הרבה פעמים כאשר החרדה שוכחת הנפש מתחילה לעבד את מה שקרה ומגיבה בירידה תלולה במצב הרוח. חודש על ציפרלקס איננו מדגים את ההטבה המירבית שיכולה להיות במיוחד כשאתה על מינון יחסית נמוך - ישנם אנשים שרק לאחר ששה שבועות מרגישית הטבה בולטת. כול הכבוד שאתה לוקח את גורלך בידייך והתמודדת במהירות ובאופן ככ מרשים עם החוויות הרגשיות שעברת. כול מה שאני יכולה להגיד לך עכשיו שצריך לחכות. הטיפול התרופתי והטיפול הנפשי יעשו את שלהם. לאט לאט. דיכאון וחרדה הן לעיתים כמו מנהרה חשוכ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני בטוחה שתחזור לתפקוד - לגוף ולנפש לוקח זמן להתאושש ....לאט לאט. בינתיים עשה ככול שאתה יכול בכדי להיטיב את הרגשתיך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו