והנה שוב אז אני אומר שהכל טוב שאני סתם עייפה שסתם אין לי כוח שלא ישנתי מספיק שלא הספקתי לאכול בבוקר שאני לא רעב שאני לא רוצה ושאין לי כוח שוב ושוב שוב ואף אחד לא שם לב? באמת? עד כדי כך זה מוסתר? ללכת כל יום כמו גופה בלי רגשות, לחסום הכל, רק עם ארוך, ״ אני לא רעבה״, ״אכלתי מקודם״, ״אולי יותר מאוחר״. שוב ושוב. אז אני נשכבת במיטה ובוהה בתקרה, ולא, לא נותנת לזה לצאת. ואז ברגע אחד הכל מתפוצץ. למה. למה עשית את זה? למה עשית את זה? למה אני עשיתי את זה? איך יכולתי להיות ככ מטומטם? זה אשמתי? זה אשמתי! למה אני לא בסדר? מה ה