שלום רב,
נדמה כי מאז ומתמיד הייתי שונה, אבל אמא שלי תמיד היה קשה איתנו ואיתי ביתר שאת.
הצלחתי לעבור את התיכון אבל היה לי קשה מאוד אבל סיימתי אותו לא רע, אבל לא מספיק טוב בשביל להתקבל ללימודי הרפואה שעליהם חלמתי כל חיי. כשהתחלתי את לימודי הרפואה הבנתי שהבעיה קשה מנשוא ואובחנתי לראשונה עם הפרעות קשה וריכוז. הוצע לי על טיפול ברטלין (2013), אבל בן הזוג שלי היה נורא נגד, ואמר שהפרעות קשב כלל לא קיימות (מכיר לא מעט אנשים שסוברים כך), היות ולא היה לי ביטוח משודרג אלא רק ביטוח רפואי למקרי חירום בגרמניה, היה קשה להשיג ולכן לא טופלתי. לכשחזרת
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מינון של 30 מג הוא מינון התחלתי גבוה. לטובת הסתגלות מומלץ על עלייה הדרגתית, נטילה סדירה והקפדה על סדר יום ואורח חיים התומכים בטיפול התרופתי.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו