כל החיים הייתי שמנמן, ולפניי איזה 3 שנים הייתה לי תקופה של בערך כמעט חודשיים שרק עישנתי באנגים כל היום ונעלם לי הרעב, הייתי אוכל איזה פעם ביומיים וגם לא כי הייתי רעב, אלא כי זה היה נראה לי מוגזם לא לאכול יומיים.. (מכור לוויד וקצת לקטמין כשאין לי וויד, כרגע בגמילה עצמית, לא נגעתי בכלום כבר 63 יום חוץ מטריפ אחד של פטריות קסם שמטפלות לי בדיכאון) וככה אחרי איזה חודשיים התחלתי להתקרב מאוד מאוד לתת משקל, מאוד גבולי, אבל מאוד רזה, רזה מידי לכאורה..

ואני? התאהבתי במצב הזה! הרגשתי הכי חתיך שהייתי אי פעם אחרי שכל השנים התבאסתי על המשקל שלי.. מאז