אני מאוהבת באותו בחור מהתיכון במשך 3 שנים+. יצאנו לפני המון זמן לתקופת זמן קצרה והתנהגתי לא יפה, הוא כנראה כבר לא רוצה אותי ולא מרגיש אליי כלום. הוא בצבא עכשיו וסיימנו תיכון ואנחנו כמעט לא מתראים אם בכלל. ראיתי אותו לפני שלושה ימים במסיבת יום הולדת של חברה ואני הרגשתי שאני עומדת לבכות. הלב שלי כואב ואני חושבת עליו כל הזמן ואני ממש סובלת כבר תקופה ארוכה, אני רק בת 18 ואני לא אמורה להרגיש כל כך נורא לגבי זה אבל אני כן. אני כל הזמן עצובה ועייפה. אני ילדה חמודה ומאוד יפה והמון בנים רוצים אותי, אני ניסיתי לצאת עם בנים ושום דבר לא עוזר. אני
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי נועה וברוכה הבאה לפורום ???
מה שאת מתארת, אני מבינה שמאוד קשה לך להתנהל ביומיום, כי זה משהו שמעיק, מלווה אותך ולא מרפה.
אני מבינה שעצם זה שיצא לך לראות אותו לאחרונה במסיבת יום הולדת, החמיר את המצב?
מה את היית רוצה שיקרה?
היית רוצה לנסות לדבר איתו? לתת צ'אנס בכל זאת? אם כן, אז צריך אומץ לפנות אליו. אם תנסי אז אולי יקרה משהו?
או שהיית רוצה להתנתק ולשכוח מהכל? אז, כדאי להקיף את עצמך בפעילויות ומפגשים חברתיים, דברים שיתנו לך עניין ויעסיקו אותך.
מבינה שלאורך הלימודים בתיכון היית נתקלת עליו, קשה להתנתק רגשית ממישהו עם סיפור לא סגור כשאת פוגשת
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי נועה,
תודה ששיתפת, הלוואי שהחיבוקים והעצות יעזרו לך לעבד את הסיטואציה.
את מתארת כאן תהליך שאולי לא התחיל, של השלמה עם הפרידה. את רוצה לעבד את הפרידה אבל המחשבות מופרעות על ידי הרגשות.
יש תהליך עיבוד שאפשר לבצע (לא אני המצאתי אותו) ואני מעוניין להציע לך אותו.
לכתוב מכתב פרידה, מכתב מקיף ומלא
מכתב שבו תתארי את היחסים שהיו, את כל הדברים שאת אוהבת, את הדברים שאולי פחות, את הכעסים ואת הפחדים, את הדברים שעליהם את סולחת ואת הדברים שעליהם את מבקשת סליחה בעצמך.
את המכתב כדאי לסיים במילות פרידה אמיתיות ״היה שלום ואני נפרדת כעת״ או משהו כזה.
את המכת
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו