אני לוקח ציפרלקס כמה שנים. באופן כללי נדמה לי שאני לא אשרוד עוד הרבה... בלי קשר לציפרלקס...קשה לי להחליט אם אני ריאלי או חרדתי (יש לי כמה בעיות שרומזות לי שאולי די) אבל הפסימיות הזו היא עצובה, ואין לי תקציב לטיפול פסיכולוגי ובכלל העוני מתברר כמחלה קשה (עוד לא עוני קשה אבל חסרים כמה אלפים בכל חודש וזה הולך לסוף החסכונות ואישתי שוקלת פרידה כי אני כועס עליה רוב הזמן גם בגלל הגישה העצבנית שלה כלפי הילדים וגם מפני שלמרות השכלתה (תואר שני ופסיכותרפיה, היא מרוויחה פחות מחצי ממני . היא לא עוזרת בבית כי יש לה בעיה קשה בארגון ובסדר. הקיצר אני מ
קצת על עצמי
צר עולמי כעולם המוזיקה, בקיצור עף על הכל .
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
סבלני יקר, נשמע שאתה צובר הרבה הרבה מאוד כאב וגם כעס והצבירה הזאת לאורך זמן שוחקת וגורמת בדיוק להרגשה שאתה מתאר - "די!", אני מבינה את הקושי הכלכלי אבל אולי כדאי לפנות לסיוע באיזה עמותה כמו "פעמונים" לדוגמה בכדי להבין מה כן ניתן לשנות. מה דעתך?, בנוגע לאשתך - כדאי לשבת איתה ברוגע ולספר לה מה מציק לך - כנראה שגם היא נתונה כמוך באותו הלופ של הייאוש וחוסר התקווה. למרבה הצער, מטפלים, פסיכותראפיסטים לא מרוויחים הרבה ובעיקר בשירות הציבורי. מדוע אתה שופט אותה על זה?, האם נראה לך שהיא מרוויחה פחות ממך בכוונה? או שאולי יש לה אפשרות להרוויח יותר
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו