אימי נפטרה לפני כשבועיים בהפתעה גמורה, אמנם הייתה בת 80 אבל לא במצב בריאותי שסיכן את חייה.
אני מרגישה חוסר רצון לשום דבר, רוצה רק שיניחו לי לנפשי, ברור לי למה אני מרגישה ככה, אבל במשפחתי לא כולם מרגישים כמוני
וזה גורם לי לתהות.....מה לעשות בנדון?
אימי נפטרה לפני כשבועיים בהפתעה גמורה, אמנם הייתה בת 80 אבל לא במצב בריאותי שסיכן את חייה.
אני מרגישה חוסר רצון לשום דבר, רוצה רק שיניחו לי לנפשי, ברור לי למה אני מרגישה ככה, אבל במשפחתי לא כולם מרגישים כמוני
וזה גורם לי לתהות.....מה לעשות בנדון?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי מדונה,
אני מצטערת לשמוע, זה אובדן גדול. את גם לא היית מוכנה לזה ולא התחלת לעשות תהליכי פרידה ממנה, כך שהכל בא עכשיו בצורה מאד עוצמתית. אני מתארת לעצמי שיש בך געגועים ועצב גדול מאד על שהיא איננה. וגם לאבד את אמא זה לאבד אהבה חד פעמית ומיוחדת שיש רק מאמא. לפעמים אנשים גם מרגישים פספוס על שלא הספיקו להגיד כל מה שהם רצו להורה שנפטר. את יכולה לשתף אותנו אילו רגשות עולים בך בימים אלה?
אני כן רוצה לחזק אותך שכל דבר שאת מרגישה בתקופה הזאת הוא לגיטימי ואת לא צריכה לשנות את זה כדי להתאים לאיך ששאר האנשים סביבך מרגישים. כל אחד עם ה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומדונה,
אין מה לעשות..רק להתאבל.
זה חשוב לסגירת מעגל.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי מדונה יקרה.
לאבד אדם קרוב זה תמיד קשה ואין זה משנה באיזה גיל הוא נפטר. סבתי הייתה כמעט בת מאה כשהיא נפטרה ומותה הותיר חלל גדול ועצב.
הפצע של מותה של סבתך הוא עדיין טרי ביותר ומדמם והתוחושות שאת מרגישה, כפי ששירי כתבה הנן טבעיות ביותר. יחד עם זאת חשוב שתדעי שאבל מתבטא אצל כל אחד באופן אחר. יכול להיות שאצל בני המשפחה האחרים עולים כעת והדגש הוא על כעת רגשות אחרים כמו כעס או הכחשה או התעלמות ורגשות אחרים יצוצו בהמשך. בכל מקרה אין זה אומר שאינך רשאית להתאבל ולהרגיש כפי שאת חשה עכשיוו.
אשמח אם תספרי יותר על מה שקורה במשפחת
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו