שלום, שמי ענבל אני בת 28 ואני זקוקה לעצתכם.. לאחרונה אני מרגישה שנחשפתי ליותר מדי מקרים מחרידים, מזעזעים שטילטלו את חיי..נחשפתי בחיי להרבה מקרי מוות ומחלות ולקחתי את הכל באופן אישי וקשה מאוד. אני מרגישה שאין סיפור שלא נחשפתי אליו, זה החל מחברה ששכלה את בעלה כחודשיים לאחר חתונתם כאשר נפל מגג בניין במהלך עבודתו, חברה שנפטרה ממחלת הסרטן והשאירה ילדים קטנים ובעל, סבי שנפטר וכלה במקרים שאני נחשפת אליהם בחדשות כמו תאונות דרכים ומקרים שאני נחשפת אליהם בפייסבוק כגון התאבדויות, התעללויות ומקרי מוות אחרים. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לשאת יות
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום עינבל,,
אני העתקתי והדבקתי כאן חלק ממשפט שכתבת,,
***שאני חיה כל רגע כאילו הוא הרגע האחרון שנותר לי ***
בבסיס חיינו זה הדבר הכי נכון לעשות,,
לחיות את הרגע .מה ילד המחר?מה יקרה בעוד שעה?
יש דבר אחד הכי ברור שקיים,,והוא המוות,!! מתי זה יקרה? איך זה יקרה? אי אפשר לנבא,החיים אכן לא בשליטתנו,
לכן יש לנצל כל רגע על מנת למצות את המיטב מרגעים אלו,
לדעתי מיותר לחלוטין להתעסק במחשבות על המוות ועל מה שיכול לקרות לך או לקרובייך.זה קורה וזה יקרה,,וזהו
את נקראת כאשה רציונלית, לבטח שרתת בצבא,לא כתבת מה את עושה בחיים ,אב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה לכולכם על התגובות והעצות.. כל עצה עוזרת ונחמד שיש תמיכה ועזרה מסביב.. מקווה שזאת רק תקופה שתעבור ואני אנסה כל דבר שיכול לעזור.. תודה לכם..
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי ענבל,
עבר עליך הרבה בתקופה האחרונה, כך שכל מה שאת מתארת, צריך להסתכל עליו בהקשר של הדברים שהתרחשו בחייך (אלא אם כן, החרדה שאת מתארת מלווה אותך כבר הרבה זמן). זה כ"כ אנושי להרגיש פחד ואיבוד שליטה כשאת חשופה לטרגדיות סביבך ואפילו בתוך משפחתך הקרובה.
אני חושבת שכדי לחשוב איך לעזור לך, גם אנחנו וגם את צריכים להבין האם את מתארת הפרעת חרדה (שמלווה אותך שנים, מחשבות חודרניות ש"צצות" כאילו משום מקום, התקפי חרדה שמלווים בקושי לנשום, דופק מהיר, רעד) או במה שנקרא "תגובה נורמלית למצב לא נורמלי".
בדר"כ מתייחסים להכחשה כמשהו שלילי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי שירי, תודה על תגובתך.. התחושות שתיארתי מלוות אותי לאחרונה שלפתע אני מרגישה שכל המקרים שחוויותי בשנים האחרונות, מציפים אותי..(המקרים שתיארתי הם רק חלק ממה שחוויתי, אפילו עשיתי רשימה שלהם כדי לנסות ולהוציא לי אותם מהראש). כמובן שבמהלך חיי צצו להן מחשבות חרדתיות של פחד מזקנה וממוות, מצאתי את עצמי לפעמים מתמודדת עם המחשבה שיבוא יום ואצטרך להיפרד מהוריי ומהיקרים לי, אבל אני בד"כ מתעשתת ואומרת לעצמי שאתמודד עם כל דבר בעיתו. אבל מה שקורה לי לאחרונה זה משהו שלא קרה לי מעולם, אני מוצאת את עצמי לא מפסיקה להתאבל גם על אלו שאינני מכי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי ענבל,
אני חושבת שלא צריך לסבול אם יש דרכים להקל על המועקה והחרדה. יכול להיות שעוד כמה שבועות או חודשים תתחזקי ותרגישי אחרת, אבל יכול להיות שזה יקח יותר זמן, וגם אם זה "רק" כמה חודשים, אם זה סבל שאפשר להפחית, אז למה לא.
בסה"כ עד התקופה האחרונה נשמע שהתמודדת בסדר גמור עם לחצים בחיים, אבל לאחרונה משהו נחלש, כנראה על רקע המיתות והמחלות סביבך. אני ממליצה לך להיפגש עם איש מקצוע. על פניו, נשמע לי שיהיה נכון בשבילך בתקופה הזאת להיעזר בטיפול עם מוטיבים קוגניטיבים. מה שעושים בטיפול כזה הוא שמעלים את כל המחשבות שמתרוצצות לך בראש, ב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושירי, תודה רבה לך, באמת שעזרת לי מאוד.. נחמד לדעת שיש למי לפנות ועם מי להתייעץ כשמרגישים צורך כזה מבלי להזדהות או לחשוף את עצמנו.. תודה רבה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומה מדבר אלייך יקירה?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו