אני כותב את זה כי אני כרגע לא יודע אם לפנות למישהו ובמקרה מצאתי את זה בגוגל.
חבר שלי נרצח לפני כמה חודשים. סתם ככה פתאום. פיגוע.
כנראה שחוויתי את הרצח, ההלוויה, כל רצף האירועים והשגרה שאחכ בצורה כלשהי.
לא יודע אם מאז, אבל זה בטוח התגבר מאז, יש לי כל מיני דמיונות.
לפעמים עולים לי זכרונות מכל האירועים האלה. הבכי. השכול על החבר. האווירה. הסביבה הבוכה.
עולים לי דמיונות על איך תראה ההלוויה שלי. של החברים שלי. המשפחה שלי. אני מדמיין חיים לי אמא שלי, בלי חבר טוב, ואובדן של קרובים בצורה טרגית.
חלק מהדמיונות זה לדמיין בדיוק מה אני עושה בסיטואצ
