הסמיילי לא נמצא שם סתם - אני באמת מרבה לחייך - אבל גם לבכות
אני מרגישה ריקנות איומה אבל בעיקר בדידות!! אחחחחחח הבדידות!!
זה בלתי נסבל!! לא מצליחה למצוא זוגיות כי לא מתחברת לפורמט הכרויות באינטרנט
אני טובה בקשרים בלתעי אמצעיים אבל כמעט ולא נמצאת בסביבה שבה יש אפשרות להכיר.
הרבה דברים קרו לאחרונה, קשיים ובעיות. מה שהעצים את הכל היא העובדה שאני מתמודדת לבד. הגיל שלי, השעון הביולוגי, חוסר הזוגיות ותחושת הבדידות וחוסר הנאהבות מובילים אותי לרגעים קשים מאוד של ייאוש. רגעים שבהם אני לא מוצאת טעם לחיי. יסורי הנפש הם קשים מנשוא. לא נראה לי שאמצ
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום לך! הרבה דברים שכתבת כאן קורים גם לי! אני בחור בן 29, עם תסמונת אספרגר-בעיות תקשורת. גם אני מרגיש הרבה פעמים בודד, ויש אנשים שאני מכיר, ומדי פעם נפגש איתם. אני לא חושב על חתונה וילדים כי אני לא בנוי לדברים האלו. אבל כמובן שבמידה מסוימת זה כואב, אבל זה שלמדתי להשלים עם זה, ולקבל זאת מקל עלי. מה שמחזיק אותי והוציא אותי מהדכאון: שבשנת 2009 ירדתי 70 ק"ג בחצי שנה, וכאילו נולדתי מחדש. עכשיו תשמעי סיפור: חודש וחצי לפני הדיאטה אשה אחת שאלה אותי: "אתה רוצה להתחתן?" עניתי לה: "אני לא יכול!" והיא השיבה: "טוב שאתה יודע שאתה לא יכול!". וב-
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוליידי- עפרה חזה
על גג בבניין ישן
לבד מתגוררת
על גג בלי מעלית
בלי שכנים
שנים את המדרגות
יום יום עוד סופרת
שנים בלי ילדים
בלי מילים
ברחובות העיר היא רוקדת
מצרה אל תוך צרה
ועל ראשה למזכרת
מגבעת גדולה ושחורה
ליידי רוקדת לה לבד כל היום
ליידי ליידי ליידי
רוקדת לה לבד כל היום
ליידי ליידי עם חלום
כל יום בגן הציבורי
את החבר'ה מסדרת
כל יום לא עושה
שום חשבונות
לא לא יודעת שאת הראש
היא רק שוברת
כל יום במשחקים
של דמיונות
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי לבעלת הפוטנציאל,
מכל מה שכתבת אני מרגישה רצון לכתוב לך שמה שחשוב הוא שיש לך פוטנציאל להיות נאהבת. את בעצמך כתבת בצורה כ"כ יפה, שזו חוויה נורא חשובה כדי להרגיש מחוברים לחיים. לצערי, המון אנשים מרגישים שאף אחד לא יכול באמת לאהוב אותם וזו חוויה נוראית. לא בטוחה שקלעתי לתחושותייך, אך זה מה שעבר לי ממה שכתבת.
בת כמה את? מה את מרגישה שהחמצת ולא יכולה כבר לממש?
הייתי שמחה אם היית מספרת יותר על עצמך, למה את מסתכלת קדימה ורואה רק דיכאונות ועצב? זו היתה מנת חלקך עד עכשיו בחיים, או שהמצב הרגשי שאת מתארת עכשיו הוא מהשנים האחרונו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי שירי, אני נמצאת במצב מאוד גבולי מבחינה ביולוגית,כבר חציתי את גיל ה-40, אני לא ארצה להיות אמא מבוגרת מידי כך שחלון האפשרויות נסגר בפניי ממש בימים אלה. אני לא רוצה להיות אם חד הורית ולגדל את הילד לבד, אין לי את היכולת לעשות זאת. קיוויתי למצוא אהבה וזוגיות אבל לא נראה שזה יקרה בקרוב או בזמן. המחשבה על כך שלא תהיה לי משפחה גורמת לי לדכאונות חמורים ולייאוש גדול. המחשבה על הבדידות שאולי תלווה אותי בגיל זקנה מכניסה אותי לחרדות. אין לי רצון בילד כשלעצמו אלא בתא המשפחתי. אין לי מילים כדי לתאר עד כמה זה מעציב ומדכא אותי.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומוזר, אבל אפילו כאן באנונימיות הזאת אני לא מרגישה מספיק בנוח
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי לך,
קודם כל אני בהחלט יכולה להבין את ההיסוס כמה לפתוח ולחשוף כאן. אני מקוה שככל שתשתפי יותר, תרגישי גם יותר נוח עם צורת התקשורת הזאת.
הסיפור עם השעון הביולוגי הוא לא פשוט, כי אכן אם את רוצה להביא ילד, הזמן בשבילך לקבל החלטות הוא לא רב. אבל..אני לא בטוחה שזה מה שאת מעוניינת בו, או שאולי זה מה שמקובל, או שהיום את לא רוצה, אך חוששת שבעתיד תצטערי.
יש כל מיני דרכים לבנות תא משפחתי, גם אם זה לא יקרה בצורה הקלאסית. כרגע נשמע שאת בעיקר מבקשת זוגיות ופחות מחוברת לרצון בלהיות הורה. נורא קשה לי לכוון אותך, כי שוב, גם אם היום זה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו