ראשית, אני רוצה לציין שאני חושבת שהפורום הזה הוא דבר מדהים! זה כל כך מקל לדעת שיש לך עוד מישהו להתייעץ איתו ולפעמים אפילו לספר את סיפורך זה כבר מקל! (:
אז ככה, אני בת 17 ולפני חודשיים שוחררתי מאשפוז במחלקה פסיכיאטרית עקב הפרעת אכילה- אנורקסיה נרבוזה (שכידוע תמיד נלווה לזה עוד משהו, "צרות בצרורות"), דיכאון ואובדנות. בהמשך אולי אחשוף את סיפורי ואספר קצת יותר, אבל כרגע יש עוד נושא שמאוד מטריד אותי. במהלך האשפוז היה לי פסיכולוג מדהים, באמת אין לי מילים, אני לא חושבת שהייתי עוברת את התקופה הזאת בלעדיו, ובמהלכוך הטיפול הוא עלה על זה
שלום לך מתוסכלת,
הודעתך אינה ארוכה ולכבוד לי לקרוא ולהגיב.
כל מה שכתבת נשמע לי הגיוני ואף מוכר - לצערי.
להפרעות אכילה ופגיעה מינית קשר הדוק, ידוע ושכיח.
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=2036
שאלתי אליך - האם הנושא הזה מעובד ו מדובר בטיפול שלך היום?
ייתכן ואת צריכה עכשיו לשים דגש בטיפול דווקא בעיבוד והחלמה מהטראומה. ישנן היום שיטות מקובלות לעבודה עם נפגעות תקיפה מינית אשר חווה פלאשבקים כגון EMDR, PE ועוד.
את באמת לא חסרת אונים, אבל זה שאת מרגישה ככה זאת תגובה נורמלית לאחר טראומה מינית. הטיפ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו