אני עייפה, מהכל. הגוף שלי כבר עייף, הנפש עייפה ואין לי מושג איך להמשיך מכאן. אני רוצה להרגיש יותר טוב אבל זה לפעמים נשמע בלתי אפשרי ומסובך. הפלאשבקים לא מרפים, הגוף מרגיש מכווץ, עומד על המשמר 24/7 אבל הוא קורס, עייף ומותש. מרגישה מדוכאת והמלחמה הזאת רק מחמירה את המצב. אני עדיין נלחמת אבל זה קשה מרגישה לאף אחד אין פתרון אמיתי וזה מתסכל. המטפלת שלי מדהימה ועוזרת כמה שיכולה אבל מרגישה שכל יום זה מלחמה מחדש עם הגוף, הזכרונות שלא מרפים. מאיפה מגייסים כוחות?
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מקווה שאת בטוב..יעל?
קשה בהחלט.
יגיע אור. את בקהילה טובה.
*..ד"ר אורית זאבי יוגב היקרה, יש מצב לעזור?
איתי.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחויעל יקרה, מבינה אותך לגמרי. גיוס כוחות הוא מבצע שכולל הרבה טכניקות ואימון ובעיקר דרך חיים שבה מאמנים את המוח להיות כאן ועכשיו.
למשל למרות שיושב עלי הר אני ברגע זה ממש יושבת בבית קפה עם חברה. אני מנסה להתרכז בטעמי הקפה, בריח הסתיו , בקרני השמש, בכלב המתוק לצערי וכך לרגע המוח ״שוכח״ מהכאב.
אימון מתמיד בשיטות של מיינדפולנס עשוי בהחלט לעזור.
אופציה נוספת היא שמיעה של פודקסטים בתכנים שקרובים לליבך ומציאת מנטור - מודל שיודע להתמודד היטב עם משהו דומה לשלך.
ואחרון אינני יודעת בדיוק את מצבך אבל יכול להיות שאם הכאב הוא ככ גדול ומחריף אפשר לשקול אשפ
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו