היי, לא יודעת מאיפה מתחילים ומה כותבים בדיוק, אני חדשה
ונמאס לי להתמודד לבד. יש ככ הרבה אנשים שמרגישים כמוני וכיף לי לדעת שאני לא לבד בסירה הזאת ..
פשוט אפרוק מבלי לעצור את עצמי..
לא מצליחה להרדם.. בוכה בלי הפסקה .. קשה לי .. רע לי ... הדמעות חונקות אותי כ"כ. הרגשה של לא יודעת לתאר בדיוק... אבל באלי להקיא את עצמי החוצה .. כנראה התקף חרדה או לא יודעת... פשוט באלי שזה יפסיק ! עבר עלי יום די בסדר לא יודעת איך זה קרה פתאום. בבקשה שזה יפסיק. תודה למי שקרא ומוכן לכתוב לי שהוא מזדהה איתי אני מרגישה מחנק כבד מאוד בגרון ולא מצליחה להרגע.
ל
שלום לך יקירה
את כבר התחלת... באת אלינו וכתבת וזו התחלה טובה, כאן את בהחלט לא לבד. את מספרת על רגשות קשים, קושי להירדם, בכי, חרדות.... אין ספק שהכל ביחד זה משא כבד שלהיות איתו לבד זה נורא נורא קשה. טוב שכתבת פה וחלקת מעט עם מה שיושב עליך , לכתוב ולשתף זו אחת הדרכים שבחרת כדי להקל על עצמך, אני בטוחה שתקבלי פה תגובות נוספות שישמחו לחלוק איתך את הכאב והרגשות הקשים וגם תקבלי פה תממיכה ממשתתפי הפורום וגם ממתנדבי ער"ן.
בינתיים אני מקווה שנרדמת ושוב ברוכה הבאה וגם קבלי חיבוק
להתראות
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומצטרפת לכל הדברים היפים שרינה כתבה. כל הכבוד לך על האומץ ועל הכנות
חיבוק ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי חדשה,
אכן קשה להתמודד לבד...
אשמח לשיתוף.
אני כאן....
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובוקר טוב, קודם כל תודה רבה על השיתוף הכנה והאמיתי. כולנו חווים רגעים קשים וזה בסדר להרגיש כמו שאת מרגישה. חשוב שאת משתפת ופורקת את זה, לא שומרת בבטן. אני כאן בשבילך, לעודד ולתמוך בך. לפעמים הגוף שלנו מגיב לסיטואציות והנפש מרגישה צורך לזעוק, חשוב שנשים לב לתחושות האלה וניתן להם מקום, גם אם זה קשה בהתחלה. תרגישי חופשי לשתף. מאוד אהבתי גם את הכינוי שהשתמשת בו. פוקהונטס הייתה נסיכה לוחמת, וגם את תמצאי את הדרך שלך להתמודד עם המצב הקשה שאת חווה, תזכרי שהכל זמני, יום אחד אנחנו למעלה ויום אחרי אנחנו למטה.
בכל מקרה אני כאן בשבילך.
עינת
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחופוקהונטס יקרה!
טוב עשית שפנית לפורום.
ועשית את זה בדיוק כמו שצריך - לשתף, לפרוק ולבקש תמיכה!
וודאי שיש הרבה אנשים שמרגישים כמוך, וכפי שראית - ברגע ששיתפת את כבר לא לבד!
עבר עליך לילה קשה. אני מקווה שבבוקר הרגשת יותר טוב.
יש לי שאלה אליך:
קראתי בתשובה שלך לפיניקס57 שאת מרגישה ככה כבר זמן מה, ואני רואה שאת בחורה צעירה.
אבחנת אם יש מחזוריות כלשהי בנפילות שלך?
אני שואלת כי כשהיתי בגילך היו לי גם ימים גועשים וסוהרים בהם הרגשתי שהשמיים נפלו עלי בלי סיבה. בכיתי וכעסתי ולא הבנתי למה.
לקח הרבה שנים עד שהבנתי שהיו אלו תנודות הורמונליות.....
במקרה שלי זה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי את מהממת ותודה לך , אני לא נוטלת גלולות , מתקרבת לגיל 30 אם רלוונטי. ושמה לה שהמצבי רוח משתנים . אבל 80% שלי ביומיום אני בדאון חסרת אנרגיות חסרת אור פרצוף נפול
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחופוקהונטס היקרה , גם אני חדש פה בפורום המקסים הזה ואני שמח שמצאתי אותו. שאפו על האומץ לפרוק ולשתף. את לא לבד כולנו באותה הסירה ואני גם מזדהה איתך ומאחל לך למצוא את השקט והשלווה הנפשית ואת האור שלך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו