שלום
אני בתקופה ממש קשה אני מרגישה שהדיכאון הולך ונהפך להיות חלק ממני
אני מפחדת שלעולם לא אחזור להיות נורמלית
החרדות הולכות ומתעצמות
אני חרדה מכל רעש קטן אני ממעטת לצאת מהבית ממעטת לתקשר עם בני אדם
אני מרגישה בבור מידי עמוק
אני לא מתפקדת נורמלי בקושי אוכלת והמחשבות השליליות משתלטות עלי
אני נמצאת בחוסר אונים מטןרף אין לי מי לשתף הסביבה מסביבי לא פונקציה בשבילי
ולאט לאט אני דועכת וחיה בהישרדות מחכה כל יום שיגיע הלילה
וכל יום שעובר זה מרגיש כמו משהו ארוך שאי אפשר לעבור
הציעו לי ללכת לפסיכיאטר רציתי לדעת האם במצב שלי יש לי מה לתת לזה סיכוי
האם יש א
חשוב לראות ולהבין איך הכל התחיל ?
מתי? באיזה סיטואציה? איך?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומבין לגמרי, תחושות לא פשוטות וגם אני נמצא באותה סירה כבר הרבה זמן שזה מעציב אותי ורע... מקווה שתרגישי טוב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומבעל ניסיון - אל תמתיני יותר לכי לפסיכיאטור. הוא יכול לעזור לך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחורבקה יקרה, חבל על כל רגע שאת "מבלה" בתוך התחושות הקשות האלו. אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג המטפל בגישה של סיבי טי שעוסבבדת על המחשבות ועל ההתנהגות שנגזרת מהן ובבמקביל לפנות לפסיכיאטר בכדי לקבל הערכה והמלצה. לעיתים ניתן להרגיש הקלה בטיפול פסיכולוגי בלבד תטך תקופה יחסית קצרה ולפעמים נדרש טיפול תרופתי ולו לזמן קצר כדי להתמלא בכוח שיאפשר הפנמת התהליך הטיפולי. שולחת לך חיבוק גדול ומבקשת שלא תתמהמהי ותגשי לטיפול. מה דעתך?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו