היי, אני מרגישה בודדה אין לי חברים אין לי תעסוקה לפני שנתיים וחצי ניסיתי להתאבד עם כדורים ואז בקפיצה מקומה רביעית, שברתי את כל הגוף ידיים רגליים מה שהכי נפגע זה הצד השמאלי שזה המרפק והקרסול ממש נפגע קשה עשיתי במרפק 4 ניתוחים מורכבים ובקרסול 4 ניתוחים מורכבים הייתי מורדמת מונשמת במשך שבועיים.. בקיצור אני מרגישה שאני חוזרת לההתחלה לכפי שהייתי בעבר ואני מפחדת שאעשה שוב ניסיון אובדני זה לא שינה אותי שקפצתי מקומה רביעית..אני צריכה עזרה, הנכות הפיזית כנראה תיהיה לי לכל החיים מרגישה אשמה.. בודדה ועצובה.. כנראה שאני אהיה ככה כל החיים כנראה מת
היי לכולם! זה ממש חשוב לי, כל פעם שאני מרגישה ירודה ובוכה אני כותבת את מה שאני מרגישה כאן! אז שלום אני בת 23 , יש לי הרבה מה לכתוב על עצמי ואת הסיפור שעברתי. נתחיל בקצרה. ניסיתי להתאבד לפני שנתיים מקומה רביעית עקב מצב נפשי לא טוב, ושברתי את כל הגוף : את הידיים עברתי ביד ימין ניתוח יש לי פלטינה, בצד שמאל עברתי 4 ניתוחים שלא הצליחו עקב פציעה חמורה ועכשיו יש למרפק מגבלה, לא מתכופפת לא מתיישרת ולא מסתובבת. רגל ימין שברתי והחלים אחרי חודש מאוד מהר ברוך השם אין לי כבר כאבים ברגל הזו אבל מה שהכי נפגע זה המרפק וקרסול שמאל שגם הרגל הזו עברה 4
היי, אני כל כך מרגישה רע עם עצמי, בודדה בלי יכולת מוטיציה רצון להצליח אני תשושה.. אין לי מוטיבציה כמו להוציא רישיון נהיגה, ללמוד מקצוע, כי אני יודעת שאני לא טובה אני כבר כמה שנים נמצאת בדאון הזה וזה רק הולך ומידרדר עם הזמן.. אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות מזה שנים מגיל 15 וכיום אני בת 22 וכל הזמן שינו לי את התרופות , עכשיו אני לוקחת פריזמה 60 מ״ג , ריקסלטי, וולבוטרין. אני מרגישה שזה לא עוזר לי ואני מתלבטת אם להפסיק אולי התרופות האלה גורמות לי לתגובות האלה אני באמת לא יודעת.. אני מרגישה חוסר אונים מרגישה שאני צריכה לרחם על עצמי כל הזמן,
שלום, אני בת 22 ומגיל 15 אני התחלתי לקחת תרופות פסיכיאטריות אני תוהה אם זה יכול לגרום לתופעות לוואי נדירות כמו מחלות לב, עלייה במשקל, תיאבון גבוה, אי סדירות מחזור (שחלות פוליציסטיות) וולדינה (כאבים בזמן קיום יחסי מין) יש לציין שהשחלות הפולצליסטיות נוצרו לי לפני שהתחלתי לקיים יחסי מין., עצירות, פיסורה שהתחילו מטחורים, מאז שהתחלתי לקחת את התרופות הללו נוצרו לי בעיות במערכת הגוף כמו אלו שתיארתי שמטרידות אותי מאוד.. השאלה אם זה בגלל זה או שיש סיבה אחרת לכך. ממש חשוב לי שיענו לי עליה כי היא מטרידה אותי מאוד..
נשמע נורא קשה, בת כמה את? אני גם בעברי קפצתי מקומה חמישית לא ידעו אם אצליח לרוץ או לקםוץ והיו לא אופטימיים לגבי זה, הייתי ארבעה חודשים בכסא גלגלים ואחרי חצי שנה פיזיו הצלחתי טיפה לרוץ, ואחרי עוד זמן כבר בכלל לא צלעתי, אל תתיאשי מזה.
בנוגע לדיכאון אל תזניחי, תמצאי מטפל טוב ואם אין לך כסף אז תלכי לאשפוז יום בקהילה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אני בת 23 חגגתי במאי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהשתחררתי מאיכילוב לפני חודש ובסיכום לא המליצו לי על שיקום יום (חבל שלא ביקשתי מתי ששהיתי שם) ולכן יש לי דחייה באישפוז אני מנסה לערר על זה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחווהקרסול שלי ממש יתרסק עבר 4 ניתוחים מורכבים והןא היה מקובע, הוציאו לי את הברגים ועכשיו יש רק צמנט (אנטיביוטיקה בקרסול) לא נראה לי שזה יחזור למה שהיה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי לך יקרה, כואב לקרוא את מה שכתבת, גם אני עברתי תאונה קשה ולא ממש חזרתי למה שהייתי, יחד עם זאת בהתמדה והרבהה עבודה על הגוף ונפש מצליחים להגשים המון ולמתוח את הגוף הרבה מעבר לצפוי - אז קבלי חיבוק גדול ונסי להתמיד ולבצע תרגילים הרבה יותר מאשר שעה פיזיותראפיה בשבוע. מעבר לכך, נשמע שאת מחפשת משמעות בחיים וכיוון - האם יש לך סל שיקום?, במידה ולא נראה לי שמאוד כדאי לעשות ונראה לי שאת בהחלט זכאית. במסגרת זאת תוכלי לקבל סיוע בלימודים של מקצוע, בטיפול, בליווי אנושי בתהליכים שאת עוברת. מה דעתך?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אורית, אני בתהליכים של סל שיקום, יש לע עובדת סוציאלית דרך הרווחה אנחנו צריכות להגיש בקשה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולילה טוב , אני ממש מצטער שעברת את מה שעברת ועדיין עוברת עם הכאב והסבל שנגרם לך , אני מאחל לך את הכי טוב בלי להכיר אותך , באמת מגיע לך להרגיש טוב , אני מתחבר לכל מה שכתבת וכנראה כולנו פה מתחברים בדרך זו או אחרת , מאחל לך להתגבר על הסבל והבדידות .
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואין לי באמת מה להגיד לך. כואב. וחבל. אבל אני לא חושב ששייך להאשים מישהו על דברים כאלה שכל אחד מבין שהיא לא בחירה מתוך רצון. אלא מתוך קושי בלתי נסבלת שללא ספק לא בחרת בו אני בטוח שהיית חפיצה לחיות חיים טובים. אז מה יאשים אותך? על מה? תתחזקי ותרגעי את לא אשמה בכלום. אין כאן סיבה לאשמה. את נשמה טהורה שמתמודדת. והשם אוהב אוך איך שאת לא מתייאשת. ראויה לשבח.
[גם האשמה. הכאב הזה] זה חלק מהמרכיבים של הדרך המיוחדת המצפה לך. חיים טובים ומאושרים בעזרת השם .אני מברך לך מכל הלב.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחויקרה. עצוב היה לי לקרוא את הפרסום שלך. במידה וקיימת אובדנות ניתן לפנות למיון פסיכיאטרי לצורך אשפוז או לחילופין אשפוז בית, בהתאם לרמת האובדנות ??
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואנונימית יקרה, מעולה שיש לך סל שיקום - נצלי כל דבר ממנו. בדקי אם יש קורסים שאת יכולה ללמוד. בדקי אם יש עבודה שעושה לך נעים בלב למשל, לעבוד בסידורינ פרחים. בחממה, במקומות שיש בהן חיות או אולי עם ילדים קטנים. כל יציאה מקפיאה לעבר פעילות גם אם בהתחלה היא מוזרה/קשה/נראית לא מתאימה בהמשך תרגישי היטב את התועלות שלה. אז אל תהססי פשוט פעלי מה דעתך, יקרה?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו