אני מרגישה שכל יום נהיה יותר גרוע מהשני, כאילו אסור לי להיות שמחה בחיים האלה, כל כך הרבה שנים החזקתי את עצמי, נלחמתי מלחמות שאף אחד לא ידע אליהם ועכשיו אני נשברת לאט לאט ושום כדור לא עוזר לא משנה כמה אני לוקחת, חזרתי לאותו מקום שברחתי ממנו כל החיים ולא באה לי, באה לי גם לחיות את החיים ולהנות ממנו, לדעת שיש אנשים שאוהבים אותי ואני לא בן אדם קשה להכיל ולאהוב אבל לפעמים ככה זה מרגיש כל כך הרבה פעמים הייתי קרובה, הייתי יכולה לסיים את זה ולא להרגיש כלום וסוף סוף לנוח מהכל, אני לא מתקדמת לשום מקום אני תקועה ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...