אני בת 21, לא מזמן השתחררתי מהצבא ורק לפני 3 שנים התחלתי להרגיש שיש משהו העוצר אותי מליהנות מהדברים שפעם באמת השלימו אותי, זה קרה ממש אחרי שחוויתי פציעה שגרמה לי להפסיק את אחד הדברים שהכי היו לי חשובים אז.
בזמן הצבא זה רק החמיר ולא נתנו לי את הטיפול המתאים אלא ההפך... עכשיו אני כבר אחרי אבחון של הדיכאון וחרדה ואני עדיין ללא מרגישה מספיק פתוחה לעזרה או לתמיכה (או יותר נכון עד עכשיו).
אני כמו עוד אנשים פה מנסה להתמודד עם זה יום יום אבל אני רק מרגישה שהמצב מתדרדר.
הרבה אנשים קרובים אלי נתקו קשר כי הם לא הבינו את המצב שלי (גם כי לא הסברתי
-
9 תגובות
