שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

י

ילד תמים

חבר קהילה
הצטרפתי ב־ 26/12/25
י

למה זה כל כך קשה. למה זה כל כך קשה לקחת את הרגליים וללכת, זה הדבר הכי פשוט בעולם אבל באותו אופן גם הכי קשה. זה לא בקטע כזה הכל בסדר. כל כך הרבה דברים מחזיקים אותך במקום שבו אתה נמצא עד שאתה מרגיש שזה פשוט בלתי אפשרי. אז אתה ממשיך לחכות לאיזשהו רגע נכון, לסימן. לפעמים זה נדמה שלא יגיע רגע כזה ואולי צריך לקפוץ למים פשוט. איפשהו בכל זה להבין שהחיים שלך הם שלך ואתה יכול להחליט מה לעשות בהם. כל כך הרבה מחשבות על עתיד שעדיין לא התקיים, שאם תדרך על משבצת אחת לא נכונה ואתה גמור. מה כבר הדבר הכי גרוע שיקרה..

  • User Avatar

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י

אז התחלתי ללמוד במכללה, הגעתי עם ציפיות גדולות גם מעצמי וגם מהסביבה. אני זוכר שחיכיתי ללימודים וחשבתי לעצמי אין דבר אחר שהייתי מעדיף לעשות כרגע חוץ מלהתחיל כבר. וכך עבר יום ועוד יום, שבוע ועוד שבוע וככל שהזמן עבר הרגשתי איך אני מתכנס עוד ועוד אל תוך עצמי, לא משתף אף אחד עם הקושי שלי נשחק עוד ועוד. לא דמיינתי לעצמי שכך זה יראה, כל כישלון קטן וכל חוסר הצלחה רק מוסיף לסיפור שכבר מסופר בראש שלי. כל שבוע מתפרק מחדש. יש ימים שבהם קשה לי לראות איזשהו סוף, רק חושב שאני עשיתי את זה לעצמי. קשה לי לי לתת מקום לכאב הזה שלי, כשיש כל כך הרבה אנשים

  • User Avatar
    1 תגובה

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק