היי, אני חדש כאן. וזה לא נושא גדול וקשה מדיי או משהו.
אבל אני מתמודד עם גימגום כבר כמה שנים, מגיל 12. וכיום אני 20...
ואני עסוק כל החיים בלהסתיר אותו ו'להחליף מילים' כדי שאצליח לדבר חלק בלי להיתקע. וזה כמובן מחמיר את הלחץ שלי, יחד עם החרדה חברתית שיש לי. (מסתיר תגימגום עם כל בן אדם שיש, כולל בניי משפחה).
ואני מרגיש שקשה לי יחסית אפילו בשיחות פשוטות עם אנשים חדשים.
אני עסוק מאוד באיך לא לגמגם, כי אני מפחד שאם אגמגם, אז אראה מטופש, או שלא אצליח בכלל להשלים את המשפט שרציתי.
ורציתי סתם כמה עצות לגבי זה.
אני לא יודע מה לעשות, מה לעשות לגבי כל זה
