אני משרתת כתצפיתנית שנתיים, עוד חודש אני משתחררת, השנתיים האלו היו השנתיים הכי קשות בחיי, מרגישה שאף אחד לא מבין את המצוקה שלי, זה מאוד שוחק ומלחיץ התפקיד הזה. ואני מרגישה זלזול מכולם אפילו מחברות שלי לתפקיד אני עברתי המון משברים קשים והגעתי למצבים נוראיים, אני מיום ליום מרגישה כלכך חסרת אונים ועצבנית מיום ליום, אני יודעת שחודש זה כלום אבל דווקא לקראת הסוף אני מרגישה שאני כבר לא יכולה יותר עם כל מה שהצטבר לי בשנתיים האלו. לא רציתי לעבור תפקיד מחשש להיראות ותרנית או לעבור לתפקיד שאני עוד יותר לא יאהב.