פגשתי ידידה. היינו מדברים כל יום במשך חודשים. ממש מדברים. היא הייתה כמו משענת עבורי לשתף כל דבר שאני עובר ומרגיש, ואת כל החיים שלי. היא תמיד הייתה מקשיבה, תמיד הייתה עוזרת. היא הייתה מקסימה. היינו מדברים כל יום שעות. הרגשתי קשור אליה כמו להורים שלי. תמיד היו לה את העצות הנכונות, והיה לה לב רחב כל כך והיא נתנה לי שם חיבה חמוד, והיא הייתה מצחיקה וזורמת וכיפית ודואגת. ונהנתי מכל שניה בחברתה. אבל אז. בדיוק יום אחד לפני יום ההולדת שלי, היא פשוט נעלמה בפתאומיות בלי להגיד כלום. אף אחד לא יודע איפה היא. עבר כבר כמה חודשים מאז שהיא נעלמה. אני