כל פעם שאני מוצא עבודה חדשה ומתחיל לעבוד אני חוטף דיכאון אני מרגיש כלא שייך למקום למרות שהמשכורת טובה והבוס מבין . אני מרגיש כלוא ולא יכול לנשום כל שעת עבודה מרגישה לי לנצח והדבר גורם לי לחוסר מנוחה. אני כבר לא יכול לחכות שיום העבודה יסתיים ואוכל לחזור הביתה. אני יודע שעבודה היא דבר חשוב אך למה אני מרגיש בכול מקום עבודה כבית כלא ועינוי נצחי שאי אפשר לסבול אשמח לקבל שמות של פסיכולוגים או פיכיאטרים שיוכלו לעזור לי בבעיה הזו
היום בפעם הראשונה מזה המון זמן יחלתי לעצמי למות. שאני אחצה את הכביש ויבוא רכב ויפגע בי במכה אחץ, שיבוא נרקומן ויהרוג אותי אני יודע שאני בדיכאון ואני כבר לא יודע מה לעשות לא הגעתי לכלום בחיים שלי ואני יודע שאני כנראה לא אגיע לכלום
בן 32 עוסק בספורט אייקידו פעמים בשבוע איגרוף קלאסי פעם בשבוע ואימון כושר אישי פעם בשבוע בנוסף לשוש פעמים בשבוע בחדר כושר הייתי אצל הרופא המשפחה עקב דפיקות לב מואצות ועברתי בדיקות אקו לב אקג ואולטר שתוצאותן היו טובות אני בריא כשור . אבל עדיין במצב מנוחה דפיקות הלב שלי לא סדירות הרופאת המשפחה אמרה כי יכול להיות שמדובר בהתקפי חרדה ואו התרגשות יתר רציתי לגעת מה אפשר לעשות בנידון אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי
בן 32 עוסק בספורט אייקידו פעמים בשבוע איגרוף קלאסי פעם בשבוע ואימון כושר אישי פעם בשבוע בנוסף לשוש פעמים בשבוע בחדר כושר הייתי אצל הרופא המשפחה עקב דפיקות לב מואצות ועברתי בדיקות אקו לב אקג ואולטר שתוצאותן היו טובות אני בריא כשור . אבל עדיין במצב מנוחה דפיקות הלב שלי לא סדירות הרופאת המשפחה אמרה כי יכול להיות שמדובר בהתקפי חרדה ואו התרגשות יתר רציתי לגעת מה אפשר לעשות בנידון אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי
יוסף שלום,
מאוד קשה להתחיל לעבוד במקום חדש, ותמיד לוקח זמן להסתגל.
אני לא יודעת למה אתה מקשר את הקשיים שלך, אם זה לתחושת דיכאון, או לקושי ליצור קשרים חדשים ולהתחבר עם אנשים במקום לא מוכר, או פשוט קושי להיכנס למקום חדש ולהסתגל לחוקים וכללים חדשים, לאופי עבודה חדש.
בכל אופן, זה שאתה מחפש עזרה זה דבר מבורך וחשוב ותחילת הדרך למציאת פתרון.
לא ציינת את מקום המגורים שלך, ואם אתה מעונייםן בטיפול פרטי או במקום ציבורי.
בכל אופן, קיים מרכז בשם "לכל אדם יש שביל" שמתמחה בטיפול שמתרכז בתחום התעסוקתי. תוכל למצוא מידע עליהם באתר שלהם.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובן אנוש יקר,
אני מצטערת אם מקריאה של מה שכתבתי עלה כאילו אני מנסה להפיח תקוות שוא. הכוונה שלי היתה להגיד שאיש מקצוע יוכל לייעץ על הטיפול הטוב ביותר, ושכדאי להיפגש עם איש מקצוע כדי לקבל אבחנה והכוון לגבי הטיפול. אני חושבת שממעט מילים קשה להגיע לאבחנה אבל אפשר לשמוע גם מצוקה וגם מוטיבציה לטיפול, שהם שניהם אינדיקציה מצויינת שיכולה להוביל לטיפול טוב, משמעותי ומייטיב. בנוגע לטיפול תרופתי - שוב, גם כאן ההחלטה היא אינדיבידואלית אבל כדאי להגיע אליה לאחר התייעצות מעמיקה עם איש מקצוע.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו