הי,
אובחנתי כחולה קרוהן לפני כחצי שנה, עם פגיעה חמורה בקצה האיליום. כרגע אני מטופל ברמיקייד (אחרי זריקה שלישית). מתחיל שיפור, אך עדיין יש התקפים. לא מזמן ביצעתי CT שלא הראה שינוי מאז שאושפזתי לפני חצי שנה. שאלה: האם שווה לתת זמן לטיפול הביולוגי? האם מישהו מכם היה במצב דומה והגיע למצב של רמיסיה ללא ניתוח? מתלבט אם לחכות לטיפול הבא (עוד חודשיים) או להחליט לנתח. אני כבר כמעט חצי שנה בבית, רוב הזמן מושבת...האם אני מחכה לגודו או שבאמת יש אור בקצה הרמיקייד?....יודע שזה מאוד אינדיבידואלי, אך אשמח לשמוע בכל זאת....
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
הי מרטין, כמה אירוני , בדיוק לפני שנה ב- 15/07/12 התאשפזתי לצורך ניתוח, גם אני מאד התלבטתי אם לעבור את הניתוח וציפיתי שהכל יעבור לי עם התרופות ועם הרבה אמונה, לצערי זה לא ממש עזר, האמת שהייתי מפוחדת מהניתוח , ומאיך שאני אתפקד אחרי ובאמצע, (אני גם אמא לשלושה ילדים שהיו בחופש אז בכלל) רציתי לדחות את הניתוח עוד קצת אולי אחרי ספטמבר וכל הזמן שיניתי את התאריך של הניתוח כל פעם מצאתי תירוץ למה זה לא מתאים לי...
בסופו של דבר ואחרי הרבה לבטים ניגשתי לרופאת גסטרו שלי - שה' ישמור עליה מבחינתי היא הצילה את החיים שלי ברמה של איכות חי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו