ההודעה הזאת היא רק כדי להבין שאני לא היחידי.
כמתבגר סבלתי מבעיות שינה חמורות, ברמה שהייתי הולך לישון ב5 בבוקר, זה לא שהייתי עייף אבל גם לא היה לי חשק לישון, הייתי מחזיק רק עד שממש הייתי ממוטט.
בנוסף, מגיל ההתבגרות היה לי חשק מוגבר לפחמימות + תסמינים שמאפיינים מעי רגיז.
אני לא יודע מה בא קודם אבל הכל היה מלווה בדיכאון קל שריחף מעלי.
בצבא נתנו לי מלטונין כדי שאני אקום בזמן, זה עבד! מה שכיוון את ההפרעה למשהו שקשור למערכת הסרטונרגית.
כשאבא שלי נפטר זה דחף אותי לבקש מרופא המשפחה טיפול נגד דיכאון. תופעות הלוואי היו כבר מהיום הראשון
קרה לכם פעם שחשבתם על זה שאתם לא מחבקים את אמא שלכם מספיק? שלא אמרתם לה שאתם אוהבים אותה שנים? וכשאתם חושבים על זה ישר עולה לכם לראש אותו רגע בלתי נמנע שבו אמא הולכת לעולמה, ואתם צריכים למלא את חובתכם ורק מלדמיין את זה אתם מתמלאים בחרדה חזקה...
לפעמים מתהפכות לי שעות השינה, אני יושב מול המחשב ושומע מוזיקה מרגיעה, ולאט לאט ככל שהשעות חולפות לקראת הבוקר, מחלחלות לי לראש מחשבות על מוות. אני מדמיין את עצמי בתוך בור, מכוסה בעפר. אני מנסה לדמיין את עצמי בחוסר קיום, בתוך חושך גדול ואילם. אני מנסה להיזכר באותם רגעים שבהם איבדתי הכרה בחיי,
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו