שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שלי כאן אז אני לא באמת יודעת איך דברים עובדים. רציתי רק לפרוק קצת ולשתף את מה שעברתי, ואני עדיין עוברת עם ׳אנה׳. להתעורר בבוקר, אחרי לילה ללא שינה כמעט. להתחיל לחשב מתי לאכול, מה לאכול, לאכול בכלל? מה לשתות, כמה? כמה קלוריות? מתי לצאת לריצה? יש לי כוח בכלל? להגיד לאמא שתעזוב אותי, שאני לא רוצה ללכת לבית הספר רק כי כל הבגדים נראים עליי נורא. להרעיב את עצמי למשך ימים (השיא היה 16 ימים ללא אוכל, רק תה ללא סוכר ומים. לאחר מכן אשפזו אותי). לשכב במיטה ולבכות, להרגיש אץ השנאה הזו כלפי עצמי! השנאה שגורמת לי להר