היי, הצטרפתי לפורום כי אני קצת עובדת עצות.. הייתי כלפני חצי שנה פעם ראשונה באשפוז בתל השומר לאחר שלוש שנים של בולמיה.. עברתי את האשפוז די מהר והעידו שאני מטופלת מצטיינת, אין לי עבר רווי בטראומות ושיתפתי פעולה עם הטיפול וגיליתי מוטיבציה רבה.. לאחר מכן הייתי ללא מסדרת טיפולית ומצבי הדרדר די מהר, וניסיתי לתחזק את עצמי עם טיפול פסיכולוגי ודיאטנית ולאחר שראיתי כי זה לא מועיל בכלום הפסקתי שוב. עכשיו עשיתי כמה טיפולים בסוגסטיה וקצת דיקור סיני אבל שוב לא רואה תוצאות.. והמצב די מחמיר.. אני לא יודעת מה לעשות, שום טיפול לא נראה שעוזר.. מה לעשות?
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
הי מאיה, נשמע מדברייך שאת מייחלת לאיזו דרך שתגאל אותך מההפרעה שלך ואת מחפשת אותה. מנסיוני, מה שיכול לעזור זה לא בהכרח "השיטה", כי אם יותר הקשר הטיפולי והבשלות שלך לטיפול. אני מנסה להגיד לך בזה, שזה שניסית ולא הצלחת לא אומר שבפעם הבאה יהיה אותו הדבר. אני ממש ממליצה לך לפנות למרפאה להפרעות אכילה ולנסות שוב. בהצלחה!
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהאמת שכן אני מייחלת לשיטה שתוציא אותי מזה, כי כמה שיש לי מוטיבציה ואני רוצה להאמין אני לא ממש אוהבת את הטיפול שניתן בתל השומר או הטיפול המסורתי בארץ בכלל. אני לא מאמינה בו.. ולא הבנות באשפוז לא מפריעות לי ולא מהוות טריגר עבורי, אני לעולם לא התרגשתי מבחורות רזות מדי זאת לא הסיבה לבולמיה שלי.. אני יותר מושפעת מכך שזוהי התמכרות אצלי ולפעמים עצלנות לדעתי או חוסר יכולת לעמוד בפיתויים של אוכל ופחד מהשמנה מכך, ובתל השומר יותר מנסים לנבור לי בעבר ולגלות כול מיני דברים שאין ממש, או דיאטניות ממורמרות שלא אכפת להן ממש מהערך התזונתי שניתן בתפריט,
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו