שלום.
אני מאז ומתמיד סבלתי מסוג כזה או אחר של דיכאון.
אני הולכת לפסיכולוגית כבר שנים ולוקחת רסיטל הרבה מאוד זמן.
תקופה ארוכה שאני מרגישה טוב ויציבה חוץ מהתקופה האחרונה.
לאחרונה אני מרגישה חוסר יציבות עקב כמה שינויים שחלים סביבי, שאחד מהם זה שינוי במצב הנפשי של בעלי שתמיד היה הסלע האיתן והיציב שלי, ועכשיו בעקבות מאורע שקרה, כבר לא.
אני מרגישה שזה גדול עליי ולאחרונה אני מרגישה קושי לתפקד.
יש לי אין ספור משימות של היום יום לבצע ואפס מוטיבציה לבצע אותם. אני מרגישה ריגרסיה במצבי הנפשי ושהכדורים כבר פחות עוזרים. אין לי מוט
שלום דפנה!
זו בהחלט שאלה כבדת משקל. כי בהחלט צריך לתת לילד את מלוא תשומת הלב. אבל לחכות בלי לעשות שום דבר גם לא שיפר את המצב.
הייתי מציע
א. שבעלך ילך לטיפול.
ב. אם הכדורים כבר לא עוזרים הייתי ממליץ לך לשקול טיפול לא תרופתי. כבר טיפלתי בהרבה אנשים שהכדורים כבר לא עזרו להם ואחרי שנים של סבל הגיעו סוף סוף לטיפול לא תרופתי שמאוד עזר להם.
ג. הכי חשוב - לא לחכות לזמן טוב יותר. אם לא תעשי משהו כדי שהזמן הטוב הזה יבוא הוא לא יבוא מעצמו.
מקוה שעזרתי
מתן
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו