שלום.
רציתי לשאול מתי מומלץ ליטול את האדרונקס (אנטי דיכאון)
תודה
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit אם הייתי יכולה להסביר למה אני מגיבה ככה בפרידות זה היה עוזר ו3 שבועות וחצי להשאיר אותי בלי טיפול בלי מישהו לדבר זה מכאיב לי מאוד....אני בינתייים רק בוכה המון כאילו נלקח ממני היקר מכל... קשה לי מאוד מאוד... -
Edit כמה זמן המטפלת תעדר? אולי תחפשי מטפלת חילופית
-
Edit המטפלת תיעדר 3 וחצי שבועות, איך אתחיל טיפול חדש עכשיו ...מה זה אומר לגבי הטיפול הקודם. זה בעייתי בעיניי. אפי ראשית תןדה על התגובה. אני כן רואה סדרה אחת בת 50 דק כל יום אבל מעבר לזה אין משהו שאני יכולה לעשות אננ בורחת לקלונקס ומצב הדכאון שלי חמור. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 15.8.2014אתי יקרה. אני לא בטוחה שהעצב העמוק שאת חשה כרגע בגלל חופשתה של המטפלת נובע דווקא מתלות. כנראה, שהעדרות שלה היא כמו זריית מלח על פצע פתוח. כאשר חשים קשי וכאב כל כך גדולים ובעת כזו נוסף עוד קשי של מחסור במשאב תמיכה שהוא כל כך חשוב החסר גדול שבעתיים. את עדיין בתהליך של טיפול. אני מאמינה שתרגישי במשך הזמן הרבה יותר טוב וחזקה יותר כך שהפקידות הבאות תהינה יותר קלות. בינתיים אנחנו כאן יכולים לשמש לך אוזן קשבת, מה דעתך? -
Edit נכון אכן פצע פתוח מאוד אז השבוע הזה שהיה לי .הבדידות .בלי טיפול בכי בלתי פוסק...אין למטה מזה...אבל אני בורחת לקלונקס לכדור הממכר..מרגישה שאין לי ברירה אחרת.ככ עצוב לי. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 17.8.2014אתי יקרה. האם חווית פרידות טראומטיות בחייך?, על רקע מה הגעת לטיפול? -
Edit הגעתי לטיפול על רקע התעללות בילדות...שנים של הדחקה ודיכאון לא מאובחן לא רשמי בכלל.ולאחר שזה יצא למודע גם אובחנתי כמישהי שסובלת מדכאון וחרדות...לגבי החלק הראשון של ההןדעה- אולי לא עונה על ההגדרה אך אלו האנשים שאהבתי ואינם בסביבתי .כמו חברה שנפטרה ממחלה.ומנהלת שעזבה את מקום העבודה...שידעה את הסוד שלי אבל עזבה אותי איתו... -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 22.8.2014אכן, אלו הן פרידות טראומטיות, שהשאירו פצעים פתוחים. היציאה לחופשה של המטפלת שלך היא כמו זריית מלח על הפצעים. כל פרידה נחווית כמו נטישה כמו טראומה. הנפש שלך אינה מבדילה בין חופשה תמימה של הפסיכולוגית, שתסתיים עוד מעט לבין סיום סופני ולכן הכאב הוא כל כך גדול. נסי לנשום עמוק ולאמר לעצמך כל יום ״ הפסיכולוגית יצאה לחופשה והיא תחזור עוד כך וכך ימים״, תתמקדי על המילה חוזרת. כל הכבוד לך שפנית לטיפול ואת אמיצה ומתמודדת עם שדי העבר. כילדה היית צריכה לשרוד ולא היו לך כלים להבין ולהפסיק התנהגויות שהופנו כלפייך אבל היום כבוגרת את יכולה להחליט ש״ל -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 22.8.2014צמיחה מחוויות ילדות טראומטיות משפילות . הלוואי ויכולתי לתת לך יותר כוח מכאן..... המשיכי לכתוב לנו על רגשותייך וננסה לסייע כאן
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
ורד עזריאלי עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "למרחב".קליניקה פרטית בירושלים.מומחה כמוני · 10.6.2014תרצי קצת יותר לשתף לגבי הטראומה?
-
Edit שלום. פגיעה מינית בילדות. הדחקה של 15 שנים ומאז דכאון חרדות עצב.לא מאמינה שזה קרה לי.לא יכולה לדבר את זה.אין לזה מילים...יש רק תמונות וכאב גדול.איש לא יודע בסביבה שלי.סוד גדול.שומרת את הסוד שלו ושלי....לא יכולה לנהל קשר זוגי כי אני לא אני... אז איך חיים עם כל זה? -
Edit
ורד עזריאלי עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "למרחב".קליניקה פרטית בירושלים.מומחה כמוני · 10.6.2014שלום אתי:
את נושאת אתך פצע עמוק , חוויה כואבת, מהכואבות ביותר.
איך התמודדת עם זה כל השנים? ולמה לדעתך זה התפרץ כעת, האם משהו דומה שחווית לאחרונה? האם הפוגע הוא מישהו שעדיין קיים בחייך?
נשמע שזאת חוויה שלא עיבדת אותה כל השנים, לא קיבלת עזרה, רק הדחקת והדחקת וכעת זה מתפרץ , כואב ומאיים.
אך טבעי שאת מתקשה לנהל קשר זוגי. שאת נושאת אתך טראומה כזאת שמערעאת את תחושת האמון והבטחון.
האם חשבת לפנות לעזרה? יש היום מרכזים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית.
-
Edit הי שוב. תודה על תגובתך. אני נמצאת בטיפול פרטני .יש רק חרדות. התחלתי קבוצה לא מסוגלת לשתף.לא מסוגלת לשמוע. ברור שמי שפגע בי עוד בחיי וזה מה שעושה את זה ליותר קשה מיואשת. מתביישת אין לי כוחות....זה קשה. -
Edit
ורד עזריאלי עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "למרחב".קליניקה פרטית בירושלים.מומחה כמוני · 11.6.2014אני שמחה לשמוע שאת נמצאת בטיפול פרטני וגם מתנסה בקבוצה.
לוקח זמן להרגיש בטוח לשתף בקבוצה וגם בטיפול פרטני ואת לומדת לתת אמון- משימה לא פשוטה עבורך.
אני לא יודעת מה הקשר שלך לתוקף, אבל ודאי שזה מעצים את הקושי אם את צריכה לראות אותו ולפגוש אותו.
אני מקווה שכן תצליחי לגייס כוחות. הארוע לא ישכח, אבל אני מקווה בע"ה שתלמדי לחיות אתו, למצוא את הרווחה הנפשית שלך, להצליח לקיים קשר זוגי, לאהוב ולהיות נאהבת.
-
Edit אני כ"כ רוצה לשכוח... אבל זה לא אפשרי .זה לא מציאותי.ומה שמציאותי הוא כואב מידי... איך אוכל לבטוח באנשים?כולם יכולים לפגוע בי...אני לא מאמינה שזה קרה לי שהרשיתי לו לעשות את מה שעשה יום אחרי יום....זה הורג אותי והוא כאילו כלום ממשיך בחייו. מצד שני מה הסליחה שלו תעשה לי....לא תחזיר את הגלגל אחורה.אני משתגעת ....לא יודעת מה לחשוב...הגוף שלי כואב. -
Edit
ורד עזריאלי עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "למרחב".קליניקה פרטית בירושלים.מומחה כמוני · 16.6.2014אתי יקרה:
אחד הדברים שנפגעת טראומה מינית מתמודת אתו לפעמים זה עם תחושות אשמה, כאילו אחריות על מה שקרה- "איך הרשיתי לו לעשות את מה שעשה יום אחר יום" - סיפרת שהיית ילדה. איך יכולת לעמוד מולו? מי הגן עלייך?
אולי את זקוקה ללקיחת אחריות זאת כדי להרגיש קצת יותר שליטה על מה שקרה לך, נורא להרגיש חוסר שליטה בתוך עולם מאיים ומפחיד.
העובדה היא שאת היום אדם בוגר יותר, עם יותר כוחות. ויש תקווה להרגיש טוב יותר, לצמוח מתוך המשבר ולבחור בחיים.
-
Edit היי. אבל למה הרגשתי שאני גדולה? -
Edit עוד משהו שמציק. לפעמים לא היה כוח בכלל שלו עליי.האם זה לא נחשב אונס? -
Edit
ורד עזריאלי עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "למרחב".קליניקה פרטית בירושלים.מומחה כמוני · 17.6.2014אתי יקרה:
אין לי כ"כ פרטים על הפגיעה שעברת, אולם נראה שהותירה צלקת בלבך.
פגיעה מינית יכולה להיות גם באופן של ניצול שלך, הגם שלא מופעל כוח פיסי. אם הוא בוגר ואת קטינה זה בהחלט מוגדר ע"פ החוק אני חושבת כאונס או כתקיפה מיניתניצול קטינה. את יכולה לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית והם בטח בקיאים שם בחוק.
אבל הענין הוא לא המינוח המשפטי, אלא התחושה. נפגעת, נוצלת וכעת את מנסה לרפא את הפצעים, את הנפש המצולקת וזה לא פשוט כלל. יש אולי תחושות לא פשוטות כלפי עצמך, שהרגשת גדולה, שלא הפעיל כוח פיסי ואולי את מרגישה אחראית. זה מאפיין הרבה נפגעו
-
Edit נכון תיארת יפה מה שאני מרגישה. -
Edit היי ורד רק אם זה בסדר לשתף. אני ממש שבורה בשבוע האחרון בכי בלי סוף.ולא בכי משחרר.נפשי זועקת לשמיים ליבי נקרע מכאב איש לא יכול לקחת את זה ממני וגם לא לעזור לי. נפשי כ'כ רוצה חום ואהבה אבל המטפלת לא מחבקת,מענייניה וממניעיה הידועים לה בלבד. מרגישה שממש נפלתי ולא יודעת איך לקום. גזרתי את דיני כשהחלטתי לא לספר לאימא כשזה התפרץ אצלי .עכשיו מאוחר מידי(כי אימי חולה) .אני לבד לבד .לא משנה כמה אנשים יהיו סביבי נפשי כואבת.לא מוצאת מנוחה. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 28.6.2014אתי יקרה. השבוע פגשתי בחורה בת 28 שעברה אונס בגיל ילדות ורק לפני שנה סיפרה זאת לאימה. הטיפול שעברה (כך סיפרה לי) שינה את חייה ומאורעות העבר ממש ממש מאחוריה כך שתמיד ישנה תקווה. את יכולה לשתף אותנו בכל מה שאת עוברת. זה כאן איתנו . לגבי המטפלת שלך ...ישנן אסכולות שונות לאיך צריך להיות המטפל מול המטופל. חלק מן הגישות רואות במגע דבר שעלול לאיים מאוד על המטופל ולחדור את פרטיותו ואת המרחב האישי שלו. לעיתים חיבוק תמים עלול לפתוח פצע ולעורר גלים של רגשות שיחבלו בטיפול. יכול להיות שהמטפלת שלך חווה את העדינות והפגיעות שלך ואיננה רוצה לכפות עליי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אכתוב בקצרה שעברתי טראומה מינית בילדות ,היום לוקחת כדורים נגד דיכאון וחרדות.
הכל היה מודחק כמה שנים טובות
עד לפני 5 שנים שזה יצא מהדחקה אולם עניין המין עדיין היה בהדחקה לא נגעתי בעצמי עד לפני חודשיים בערך ורק פעמיים
אני רואה בזה סלידה ואפילו סטייה (לצערי)
עשיתי את זה רק כדי להרגיש ולחוות אורגזמה לדעת על מה כולם מדברים
בכל מקרה הכרתי מישהו שסיפרתי לו על הבעיה שלי והוא קיבל את זה
עד לפגישה האחרונה שהוא קצת רצה מעבר
שארגיש אותו שארגיש את המגע ולא יכולתי לגעת בו (אני לא מדברת על חיבוק שזה בסדר),אלא ליותר מזה וגם לא
-
Edit
ד"ר ילנה סיגל רופאה בכירה ביחידה למחלות עצם מטבוליות, רמב"ם קריה לבריאות האדם, חיפה. תחומי ענין: מחלות המערכת ההורמונלית: בלוטת התריס. אדרנל, היפופיזה, מחלות ממאירות הקשורות ביצור יתר של הורמונים (כגון קרצינואיד) טיפול הורמונלי בגיל המעבר, שיעור יתר, סכרת, אוסטאופורוזיס ומחלות עצם מטבוליות אחרות ( עודף/חסר סידן בדם, מחלת פג'ט, אוסטאוגנזיס אימפרפקטה וכד'). נסיון: אבחנה וטיפול במגוון חולים אנדוקריניים: בעיות בבלוטת התריס, מחטות אדרנלים, סוכרת וסיבוכיה, תלויה באינסוליןחבר קהילה · 30.11.2010שלום רב,
את פנית לפורום הלא נכון, ככל הנראה עקב טעות טכנית. הגעת לקהילת אוסטיאופורוזיס, ואני עם כל הרצון לא אוכל לעזור לך, כמו יוכל ד"ר צחי.
הכתובת של הפורום שלך היא
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=26&theme=29&dist=40000.
בברכה,
ד"ר ילנה סיגל
שלום רב,
את אמורה לקחת את האדרונקס שמכיל Reboxetine לפי הוראות הרופא, ולפי שאלתך ניתן להבין שהוא רשם לך מרשם ולא ממש פרט.
עם כך, על פי מרטינדל וגם מיקרומדקס, המקובל הוא לקחת את התרופה פעמיים ביום, ואפשר לקחת עם או בלי האוכל.
במקרים של בעיה בתפקודי כליות, המנה מופחתת.
ראי מידע נוסף בעלון לצרכן כאן
בברכה,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו