שינוי גדול שמוביל לשינויים קטנים

אז כמו שכתבתי בפוסט הראשון, הצלחתי להוריד 17 קילו ממני. עכשיו סיימתי כיתה יב' ואני שוקלת כמו לפני בערך 3 שנים. בחיים שלי לא נכנסתי לחנות בגדים שלא היה כתוב עליה בכניסה "למידות גדולות", או חנות של אימהות (כשהייתי ילדה), עד יום חמישי שעבר. בחמישי שעבר דודה שלי לקחה אותי לH&O. בעיקרון היינו אמורים ללכת לשם לקנות חזייה, אבל לא מצאנו חזייה מתאימה. במקום זה היא לקחה אותי לאיזור של החולצות.

נורא התנגדתי בהתחלה. אני שונאת למדוד בגדים ולגלות שהם קטנים עליי. בעיקרון אני גם בכלל לא אוהבת לקנות בגדים, אבל אז במיוחד לא רציתי. בסופו של דבר היא הצליחה לשכנע אותי וככה קרה שקנית שלוש חולצות שבתאכלס לפני זה בחיים לא הייתי אפילו מודדת אותן. שתיים מהן הן כמו גולף (מבחינת מחשוף) והשלישית עם מחשוף מכובד.

ביום שבת נפגשנו כמה חברים ולבשתי את החולצה השלישית, אבל הרמתי את המחשוף. כשהגעתי חברה שלי תפסה אותי והכריחה אותי להוריד את המחשוף למצב שבו הוא אמור להיות. הבעיה הייתה כשהבנים התחילו לבהות לי בחזה לראשונה בחיי. זה היה מטריד, אבל מחמיא בצורה מיוחדת.

זה כמו העובדה שרק לפני חודש החברה הכי טובה שלי הצליחה בתוכנית הסודית שלה לגרום לי ללבוש גופיות במקום החולצות הענקיות שהייתי מסתובבת איתן. יודעים מה גיליתי? תודות לכל אלה, גיליתי שלמרות שאני מלאה, אני יפה.

זה אולי נשמע התרברבות, אבל זה ממש לא. כל אחד צריך לדעת שהוא יפה, שגם בחיצוניות שלו יש לו משהו להאחז בו. הדהים אותי הביטחון שהיה לי פתאום להבין שאני כן יפה.

אוהבת ותודה על ההקשבה,
סנייק.