התאמת הטיפול למצב החולה

הכאב הכרוני היא חוויה אנושית מורכבת. הערכת כאב היא קריטית להצלחת הטיפול ובכך יכולה לתרום למתן טיפול יעיל, הפחתה משמעותית בכאב, מניעת סבל ושיפור בתפקוד היומיומי. העיקרון המרכזי בטיפול תרופתי בכאב הוא התאמת התרופה, המינון ודרך המתן לעוצמת הכאב ומצב החולה. הטיפול בכאב נקבע על ידי האבחנה אם הכאב חד או אם הוא כאב מתמשך או לחלופין אם מדובר בהופעת כאב חד בחולה הסובל מכאב כרוני. בכל אחד מהמצבים שתוארו, נדרשת התאמת תוכנית טיפול ארוכה ומורכבת. חשוב בכל מפגש לבצע אומדן כאב ולזהות האם קיים יותר מסוג אחד של כאב ו או שינוי מיקום הכאב והאם מדובר במוקד אחד או יותר.
 
 חשוב לזהות ולאמוד כל סוג / מיקום בנפרד. דיווח , רישום ומעקב מתמיד חיוניים הן על ידי הצוות המטפל והן על ידי החולה על מנת שהטיפול שהומלץ יצליח והחולה יפיק את התועלת ללא סבל מתופעות לוואי.
 
חשוב לשתף את החולה בתוכנית הטיפול המוצעת. להדריך לקראת הטיפולים, להסביר על תופעות הלוואי ודרכים להימנע מהן. חשוב לזכור כי כל חולה זקוק לתוכנית טיפול למקרה של כאב מתפרץ. כאב מתפרץ הוא למעשה החמרה זמנית של המצב, יציאה מאיזון ועלול להופיע עד מספר פעמים ביום. לא אחת, מתברר כי הופעת הכאב המתפרץ קשורה לאי נטילת תרופות כפי שהומלץ או בעקבות תנועה או פעילות מאומצת עבור החולה במצב נתון.
 
המלצה חיונית היא עריכת רישום מסודר של נטילת התרופה והשפעתה. מידע זה מאפשר לצוות המטפל לשנות מינון ו / או להחליף תרופה ו / או לשלב תרופות נוספות. מתן תרופות ארוכות טווח בהתאם לתכונות של התרופה וסביב השעון, בשילוב תרופת מנת הצלה לכאב מתפרץ, הן מפתח להצלחת הטיפול התרופתי.
 
בחירת התרופות קשורה לעוצמת הכאב המדווחת על ידי החולה. את מנת ההצלה יש לקחת אם הכאב מתחיל להתגבר או או מופיע התקף פתאומי. תרופות הן האמצעי הזמין, היעיל והנפוץ ביותר. קיימות תרופות מקבוצות שונות לדוגמא, תרופות נוגדות דלקת, תרופות תומכות / נלוות, תרופות אנלגטיות ותרופות אופיואידיות. בהמלצה לטיפול תרופתי מושם דגש על מתן סביב השעון, בפרקי זמן המותאמים לאורח- חייו של החולה, על מנת לאפשר לו לשמור על שגרת חייו ככל האפשר.
 
יש לבחור את דרך המתן המאפשרת לחולה ולשותפיו לטיפול בבית, לנהל את הכאב בדרך הפשוטה ביותר. לכן, רצוי להעדיף מתן דרך הפה טבליות, סירופ, ספיגה תת לשונית ועוד . במידה וקיימת בעיה בנטילת תרופות דרך הפה ( בחילה, הקאה, שינוי במצב הכרה, חסימה ) יש לשקול מתן תרופה במדבקות המבוססת על ספיגה דרך העור או על ידי נרות בספיגה ברקטום. קיימות דרכים נוספות למשל, מתן תת עורי, מתן בהזלפה תוך ורידית, מתן מתמשך לחלל אפידורל או ספינלי, שימוש במשאבה.
 
נכון להיום, הטיפולים ניתנים במסגרת בית החולים ובמסגרת הקהילה בתמיכת היחידות להמשך טיפול בשירותי הבריאות השונים