המצב מחמיר

לילה טוב,
אז ככה…היום היתי במרפאה להפרעות אכילה ברמבם שאני מטופלת בה והסתבר שירדתי עוד 3 קילו או קצת יותר, כרגע משקלי עומד על 37 ק"ג של סבל.
נשלחתי  לאחות של המרפאה כדי למדוד לחץ דם והמצב לא היה טוב…הלחץ דם היה 75/50 ודופק 45.
אחרי שהשיחה עם מטפלת שלי עזבתי את המרפאה בקושי הגעתי לתחנת אוטובוס, נורא נורא קשה לי ללכת. אחרי כמה דקות צלצלה המטפלת שלי ואמרה לי שדיברה עם הסגנית והמנהלת של המרפאה ולאור מצבי הגופני הוחלט שעד האישפוז בתל השומר בשבוע הבא אני אהיה מאושפזת במחלקת ילדים ברמבם, כמובן שישר התחלתי לבכות כי רציתי להיות עוד קצת בבית אבל אין לי בררה המצב של הלב שלי ממש לא טוב וזה לקחת סיכון גדול מידי להישאר בבית בלי השגחה רפואית.
בסביבות שעה 4 הגעתי למיון והיו בטוחים שם שאני בת 14 בגלל איך שאני ניראת…זה דיי העליב אותי אבל ככה זה כשהמצב מחמיר.
שמו לי עירוי לקחו לי דם ושלחו אותי למחלקה של הילדים…האחיות היו ממש נחמדות…אחת מהן הכינה לי סלט קטן ונתנה לי שניצל תירס לא סיימתי את הסלט ומהשניצל אכלתי רק שתי חתיכות ממש קטנות ואת השאר זרקתי לא הצלחתי לאכול יותר גם ככה היתה לי בחילה וכמעט הקאתי כי אני כבר לא רגילה לאכול כמעט כלום….למרות ההוראות מהמרפאה שלי שאם אני לא מסיימת  את המעט שהיתי צריכה לאכול אני אמורה לקבל זונדה אבל האחות ויתרה לי הפעם למזלי…אחרי איזה שעתיים היא באה והציעה לי קרואסון כ"כ צחקתי כמובן שסירבתי אני לא סובלת סוכר וגם בגלל הקלוריות הרבות שיש בזה.
עכשיו אני שוכבת במיטה מחוברת למוניטור שמצפצף כל שנייה מדי פעם קמה לירותים וכרגיל בקושי מגיעה למיטה בגלל הסחרחורת פשוט רואה הכל שחור מול העיניים.
שיהיה לכולכם לילה טוב והמשך שבוע טוב ורוניקה.