60 שניות בדקה ו 60 דקות בשעה ו 24 שעות ביממה

בתחילה אתה רוצה לשכב לנוח ולבהות
ואז באים המבקרים, האם להיות אדיב!!
על אף העייפות הנוראית הרובצת עליך
והדיבור ניטל וכל מאמץ לבר ולדברר נועד לכישלון
והמבטים שלהמבקרים,
מה שמעניין מוחך צלול הינך רואה הכל אולם
התגובה, היא איטית,, עד אפסית
ואז כשנרגע מעט זרם המבקרים מבשת נפשך
להיות לבד ובשקט ולהתבודד עם השקט והדממה המוחלטת והנפלאה
אינך מודע עדיין למצבך והינך תוהה מהם המבטים מעוררי האימה של המבקרים
כאילו בר מינן שוכב לצידם וחלקם אפילו החלו להתפלל
לאחר זמן נאמר שמצבי הייה בכי רע,ואני בכלל   לא ידעתי זאת
ויהי ערב ויהי בוקר והזמן עומד מלכת  ומחפש הינך תעסוקה לתודעתך ומנסה להעלים את מחשבותיך   ולהרדים את מצבך,
אני דרשתי וקיבלתי מחשב נייד המחובר לאינטרנט ולהערכתי זה מה שהביא
לכך שלא הטרדתי את סביבתי
נכנסתי לעולם הוירטואלי בכל כוחותי ורצוני הדלים ונתתי לכל שוחרי טובתי לעשות בי כרצונם
בכל רגע של חופש גלשתי באינטרנט
שיחקתי ברידג' והימרתי בבורסה כאילו זה יומי האחרון
אולם הרבה עיניין ותעסוקה , הביא לי העולם הוירטואלי שמקשר עם הסביבה החיצונית,
ומה כעת? מה אני עוש ,אומר לכם,,לא שונה מהותית
אולם, כעת אני יותר גולש
בימים הראשונים גול רבע שעה ונח שעתיים עד כדי כך
ניטלו כוחותי ומשאבי
העייפות הייתה רבה ואפילו מהאזנה לדיבוריהם של המבקרים
הייה דבר מעניין שלא ייחסתי לו חשיבות , צורת דיבורי הייתה שונה ולא הייתי מובן בעת דיבור, והייה כאשר הייתי צריל חזור על מה שאמרתי לפעמים הייתי שוכח והייתי מתעייף ,עד שנמנעתי מלדבר,
אולם דבר זה הייה בעוכרי,החילותי לגמגם כאשר דיברתי
ואז קיבלתי החלטה אני מדבר ויהי מה, והנה הפסקתי לגמגם והעיוות בקולי
החל להיצטמצם,
מה שכן כל מי שראה אותי חשב שלקיתי בשכלי בגלל מראי
ואני הבנתי אותם וכעת  אני נפגש עם הרבה אנשים ממכרי
ומשפחתי שציון מה שהיה הוא לא יהיה חלק לוקחים כאחד שחזר לינקותו חלק לוקה בשכלו וחלק מוגבל בגופו וזה הרע במיעוטו