יומן פעילות – קנביס רפואי

אנטולי, חולה סרטן בשנות השישים לחייו, מתגורר בגפו בחלק הפחות זוהר של הרצליה.
השם שלו היה רשום על מעטפת דואר עם חותמת "חזר", בערימה עם עשרות מעטפות נוספות שהדואר החזיר למשרדו של ד"ר יהודה ברוך, הממונה מטעם המדינה על פרוייקט הקנביס הרפואי.
כל אחת מהמעטפות הללו מייצגת אדם, אינדיבידואל אחד, עולם ומלואו בפני עצמו. כמו אנטולי, אדם חולה הממתין לאותה מעטפה כאילו הכילה את הצ'ק של הפרס הראשון בלוטו, אולי אפילו יותר שכן בתוך אותה מעטפה נמצא ההיתר הנכסף לשימוש בקנביס רפואי, צמח מופלא המאפשר לחולי סרטן לישון טוב יותר, לאכול טוב יותר ולנטרל טוב יותר את הכאבים.
מדוע המעטפה של אנטולי חזרה?
התקשרתי למספר שהופיע על המעטפה ואנטולי ענה.
הוא אינו דובר עברית ואני אינני דובר רוסית (למרות שאני יליד הארץ) אבל איכשהו הבנתי שמדובר באדם בודד המרותק למיטה אחרי טיפולים כימותרפיים קשים.
הסיכוי שהוא
-יקום מהמיטה אל תיבת הדואר,
-יטריח את עצמו לסניף הדואר המקומי
(והרי ידוע שסניפי הדואר מצטיינים בשירות מהיר ובזמן המתנה קצר),
-ימצא מי שיתרגם לו את תוכן המכתב,
-ייסע לתל-אביב כדי לקבל את התרופה
-וימצא מי שילמד אותו לעשן אותה בלי להכנס לפסיכוזה-
הסיכוי שזה יקרה נראה בערך כמו הסיכוי שחברות התרופות יתחילו לדאוג אך ורק לבריאותינו…
 
לכן נטלתי את המעטפה והחלטתי לנסוע להרצליה באופן אישי, שהרי כל המציל נפש אחת וכו'.
למחרת בבוקר לגמנו, גונן ואני, תה עם אנטולי אצלו בדירה. הראנו לו כיצד הקנביס נראה, כיצד מעשנים אותו והכי חשוב – כמה לעשן, או כמה לא לעשן כדי להימנע מהתופעה הלא רצויה של חרדה עקב "סוטול חזק מידי".
נשארנו איתו כשעה וחצי, השארנו לו תרופה ליומיים הבאים הדרכנו אותו כיצד להגיע לנקודת החלוקה של "תיקון עולם" והמשכנו למעטפה הבאה.
אנטולי, אגב, מאמין עד היום שגונן ואני באנו אליו מטעם משרד הבריאות. שיהיה…
הדמעות שזלגו מעיני בדרך חזרה לא היו דמעות של אושר אלה של צער, רחמים וחמלה כלפי כל יתר החולים שהמעטפה שלהם נמצאת באותה ערימה בה הייתה המעטפה של אנטולי.

אני עושה כמיטב יכולתי כדי להגיע לכמה שיותר חולים כמו אנטולי בכך שאני מתנדב למשך מספר שעות במשרדו של ד"ר ברוך בכל הזדמנות שזה מתאפשר. אשמח למסור פרטים ולהפנות מתנדבים נוספים.
אני מביט לעבר השעון ונאלץ לסיים כאן לעכשיו כדי להתכונן לפגישה עם פסיכיאטר בכיר של אחד מבתי החולים בארץ. אנסה לשכנע אותו כי דווקא חולי סכיזופרניה, אשר כיום הינם חסרי סיכוי לקבל אישור לשימוש בקנביס רפואי, הם שיכולים להפיק ממנו את התועלת המירבית (בשימוש נכון ותחת הדרכה ולווי). אני מניח שזה תחום בו חברות התרופות עשויות להפסיד סכומי עתק לו יאפשרו לקנביס להוכיח את עצמו. תודה לאל, ניחנתי בכמות גדולה של תמימות וזה כנראה מה שמאפשר לי להמשיך לפעול…