אתה מדבר. בת זוגך לא ממש מבינה אותך.

את מספרת לו על קשייך. זה נשמע לו טפל. הוא לא מבין אותך. אתה מסביר לה מה מפריע לך בהתנהגותה. היא פשוט לא מבינה. חוש השמיעה של בן/בת הזוג תקין. מה גורם לו/ה להתקשות להבין אותך?
 בוודאי קרה לכם ששוחחתם עם בן/ בת הזוג בגילוי לב ואמרתם את אשר על ליבכם, ובעוד אתם מבטאים קשייכם או את רצונכם בשינוי מצידו/ה, וחשים לעומק את חשיבות דבריכם בן/ת  הזוג התעלם מדבריכם, ראה אותם כטפלים ולא הבין לעומק את רגשותיכם. הוא שמע הכל. אמרתם לו הכל. אבל, הוא לא ייחס לכך חשיבות מתאימה.
 
מדוע זה קורה? מה קובע את מידת החשיבות שאנו מייחסים לדברים? מה קובע את הדרך בה אנו תופסים את המידע ומפרשים אותו?
 
כדי לענות על כך נדון בקצרה במאפייני התפיסה האנושית ונגיע למסקנות מרתקות. אנו תופסים מידע בשני תהליכים מקבילים:
התפיסה הרגשית נעשית "מלמעלה למטה". מוטמע בנו זיכרון רגשי לא מודע, באבי טיפוס נפרדים, המותאמים לאירועים אותם חווינו. כאשר אנו תופסים מצב עכשווי כדומה למצב שאותו חווינו בעבר, אנו משליכים עליו את הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו ומפעילים את התגובה הרגשית הרלבנטית.
במקביל לתהליך התפיסה והפעלת התגובה הרגשית הרלבנטית, אנו גם מעדכנים את הזיכרון הרגשי שמוטמע בנו, רוכשים עוד ועוד ניואנסים, זו תכונת הרגישות. בדרך זו אנו מטמיעים עוד ועוד זיכרון רגשי מורכב ונרחב רלבנטי שאותו נוכל ליישם ביעילות בהמשך.
מנגנון תפיסה זה מאוד יעיל! באופן מיידי יש לנו תמונת מצב כוללת על המצב. אבל, בדרך זו אנו תופסים מידע בצורה סובייקטיבית וחלקית.
התפיסה הרגשית היא חלקית שכן נוכל לתפוס מידע ביעילות רק בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי בעבר!
לדוגמא:
 
אדם אחד יהיה בן זוג רגיש ותומך. אחר כלל לא יוכל לייחס חשיבות לטיעוניה של בת זוגו.

אדם בעל חוש ניקיון יחוש חרדה למראה כתם. אדם אחר, שלא הטמיע זיכרון רגשי רלבנטי מספק, כלל לא יקלוט כתם זה.

 
התפיסה הזו סובייקטיבית שכן נוכל לקלוט מידע רק בהתאם לזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. דוגמא שתמחיש זאת היא האופן השונה מהותית בו אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית קולטים ומפרשים את אותן עובדות אובייקטיביות! נראה שהם חיים על פלנטות אחרות!
התפיסה המודעת נעשית "מלמטה למעלה". למשל, איסוף צלילים לכדי מילה. תפיסה זו מאוד לא יעילה שכן לא נוכל לקלוט מידע ביעילות אם ננסה לשים לב לכל צליל שנאמר לכל פרט בחדר וכדומה. תפיסה זו גם לא מאפשרת להבין מידע! משמעות של מידע נוצרת רק מההקשר בו הוא משובץ! למשל – מילה היא אוסף צלילים. אנו מייחסים לה משמעות רק על סמך  הקשרים קודמים שמוטמעים בנו.
 
למה אנו מייחסים משמעות? או מדוע נוכל להתחשב רק במידע שהפנמנו?
 
כאשר אנו מנתחים מצב עכשווי אנו נעזרים בשני תהליכי התפיסה. היכולת שלנו להתחשב בזיכרון מודע, לחשוב על שיקולים שונים היא מוגבלת מאוד. נסו לחשוב על דילמה, ולנתח בצורה מודעת את האפשרויות השונות. בכמה שיקולים תוכלו להתחשב בזמן קצר? מעט מאוד!
לעומת זאת, התפיסה הרגשית היעילה מאפשרת לנו להבין מצב עכשווי תוך השלכת כל הזיכרון הרגשי הרלבנטי באופן מיידי! זו תפיסה יעילה מאוד! לכן, נוכל ליישם ביעילות ולהתחשב רק במידע שמוטמע בנו כזיכרון רגשי, כלומר רק במידע שהפנמנו!
דוגמא שתמחיש את החשיבות הסובייקטיבית שאנו מייחסים לדברים: אנשים שלא הפנימו מידע שנראה לנו טריוויאלי לא יוכלו להתייחס אליו כחשוב וליישמו!
 
למשל:

אם ננסה לשוחח עם אנשים אנטי סוציאליים על חשיבות הערכים וההתנהגות הטובה הם יזלזלו בכך ולא יוכלו לייחס לכך חשיבות!
אנשים שלא הטמיעו את חשיבות ההצלחה, לא יוכלו להבין מדוע חשוב להצליח, ולא יפעלו במטרה להצליח. זה ייתפס אצלם כטפל.

 
אנשים שלא הטמיעו זיכרון רגשי משפחתי, שלא הטמיעו יכולת לאהוב אהבת אמת, שלא הטמיעו את החשיבות של הנאמנות ההדדית בזוגיות, לא יוכל להעריך זאת ולפעול עפ"י ערכים אלו. הם יזלזלו בערכים אלו  ויראו אותם כטפלים.
 
הסברה טובה נעשית תוך הסבר ההקשר של הדברים. כאשר אנו מנסים להביע את עמדתנו, הצד השני אוטומטית משבץ את הדברים לפי ההקשרים הייחודיים שמוטמעים בו ולכן הוא לא בהכרח יבין את הדברים באופן בו ניסינו להסביר אותם. כשתשימו לב לכך, תראו עד כמה הפירוש לכל שיחה שנערכת בין אנשים הוא תמיד סובייקטיבי! בהכרח שני הצדדים לא מפרשים בצורה זהה את הדברים!
 
מגדל בבל
 
העונש שניתן לבני האדם בשל בניית מגדל בבל הוא דיבור בשפות שונות. הכוונה, להערכתי, אינה ללשונות המדוברות. אותן קל לתרגם. הכוונה היא לאמונות השונות שמניעות את האנשים, הגורמות לתפישת מידע בהקשרים שונים מהותית. (אמונות הן ביטוי לזיכרון רגשי לא מודע).
התופעה הזו קוראת גם בקשרים שבין עמים, בוודאי במזרח התיכון. לעמים שונים ערכים ואמונות שונות. כאשר אנו פועלים מתוך ערכינו, הצד השני מפרש את צעדינו בצורה שונה מהותית ופועל בהתאם לאמונותיו, בצורה שנראית לנו לא הגיונית. אנחנו ממשיכים לשפוט את צעדיהם לפי עולמינו הרגשי ושוגים שוב ושוב. עמדה פוליטית צריכה להיות מבוססת על ערכינו שלנו, אך להתחשב גם באמונות הצד השני.
 
אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר הספר "העוצמה הרגשית":
www.emotional-power.com