כאב רגשי

 כאב זה דבר קשה. התגובה שלי לכאב גופני של הזולת ושלי הוא לנסות להימנע, להקל ולהעלים את הכאב. כאב יכול להגביל, לגזול תשומת לב, לגזול כוחות, לטמטם. 

במקרה של כאב רגשי, הנטייה שלנו היא להתרחק ממנו, לסלק אותו מתשומת הלב שלנו, מההכרה, להדחיק וכו'. לעתים, אפילו הניסיון "לטפל" בכאב הוא למעשה ניסיון להעלים אותו. 

אבל, לפעמים אין כוחות להתמודד עם רגשות כואבים. וצריך רגישות לעצמנו ולאחרים כדי לדעת מתי באמת לא טוב לגעת בכאב, מתי עדיפה הפוגה, מנוחה, ואולי אפילו ריפוי של הכאב עצמו. יש זמנים ומצבים שבהם טיפול תרופתי, נגד כאב פיזי, ונגד כאב החרדה/דיכאון הוא הדבר הנכון. זה לא שולל טיפול אחר, פסיכותרפיה, במקביל. יורם יובל, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקן, מדגים את זה בספרו "סערת נפש".
 
אבל יש מצבים שטוב להתמודד עם הכאב הרגשי בהקשבה, בנגיעה. זה לא אומר להיבלע בו, אלא לחיות אותו. לשם כך נחוצים תנאים מאד בטוחים, מכילים. למשל בטיפול פסיכולוגי זה אומר גם גבולות מאד ברורים, שיש להם תפקיד חיוני ביותר כי הם מאפשרים הכלה תמיכה וביטחון.
 
התוצאה של הדחקת רגשות כואבים היא שאיננו מאפשרים להם את מהלך החיים הטבעי שלהם. הם נשארים תקועים ב"ילדות" שלהם (או הופכים ל"דרקונים" ברבות השנים). הם אינם עוברים מהלך חיים טבעי של רגש – לידה, התפתחות, בגרות ודעיכה.
 
מצד אחד חיוני להקשיב, להישאר, to stay in front of. יחד עם זאת, "אי-הזדהות" ברמה מסוימת (שכלתנית) לא מאפשרת לרגש את דינאמיקת החיים שלו. כדי לאפשר את מחזור החיים הטבעי של הרגש, כולל הדעיכה שלו בתום חייו, לפעמים חיוני "לצלול" אל הרגש, לא להישאר בזיהוי ש"מרחף על פני המים", לא ללכת למקום אחר, לא להביא משהו אחר במקום – ולא משנה אם אלה מחשבות מסיחות דעת, פעלתנות, או התמקדות באפשרויות ותחושות חיוביות.
 
אני לא בטוח שאני יכול להגיד מה מאפשר את הקרבה לרגש, לכאב, (שמאותת החל ברמה של "חוסר נוחות" ו"לא נעים"), קרבה עד כדי לחיות אותו לא כאילו הוא "שלי", אלא שהוא אני, ויחד עם זאת לחוש את הנוכחות העצמית הרחבה יותר. להיות גם באינטימיות מרבית וגם במרחק הנכון. איך אפשר "לאבד את הראש" מבלי לאבד את הראש? אבל העובדה היא שזה אפשרי. לפעמים מכנים זאת יכולת הכלה. ויכולת ההכלה העצמית מתפתחת עם ההכלה שמגיעה אלינו מהזולת, למשל בטפול נפשי, אבל גם מ"זולתעצמי" כדברי הפסיכואנליטיקן קוהוט, והכוונה גם לקרובים וחברים.
 
לפעמים, If you want to become whole, let yourself be partial. אני מדבר על הנכונות לחוות רגשות לא קלים. להישאר איתם ומולם בבת-אחת. זה לא משהו שאנחנו יכולים לדרוש מעצמנו או מהאחרים, אבל אנחנו מוזמנים לכך.

– – – – – –
גיל פרחי
מדריך ויועץ אסטרולוגי
farchygil@gmail.com
http://astro.xwx.co.il

 קישור לפוסט קודם שלי "כירון – הדרך אל הריפוי עוברת דרך הכאב":