המראות הקטנות שבתוכנו

נוירונים, תאי העצב, הם תאים המגיבים ואחראים לפעולות שאנו מבצעים. הגילוי החדשני הייחודי לשנים האחרונות הוא "נוירוני המראה". נוירונים אלו מתפקדים כמו כל הנוירונים, כלומר מגיבים ואחראים לפעולות שאנו מבצעים ובנוסף מגיבים כאשר אנו רק צופים באדם אחר מבצע פעולה דומה. לדוגמא (בפשטות): הנוירון שנותן את הפקודה ואחראי על הרמת היד, במידה והוא "נוירון מראה" יגיב באופן זהה גם אם רק נצפה באדם אחר מרים את היד.

לתגלית הזו ישנם השלכות מרחיקות לכת על מגוון רחב של אספקטים ותפקודים החל מחיקוי ולמידה ועד אמפטיה ונפש האדם. אחת ההנחות היא (למיטב ידיעתי עדיין לא הצליחו להוכיח זאת) שאנשים שהם יותר אמפאטיים, יותר רגישים לזולת, בעלי יכולת גבוהה ל- Theory of Mind, אלו אנשים שיש להם יותר "נוירוני מראה". ההסבר הוא שבאמצעות יותר "נוירוני מראה" הם מצליחים להרגיש את אשר עובר על האדם מולם, רק מהתבוננות בו או הקשבה אליו, כאילו ביצעו או עברו את אותה החוויה בעצמם. אם פעם אנשים היו אומרים שכאשר אני שומע סיפור או רואה סרט, אני מרגיש כאילו אני ממש עובר את החוויה בעצמי ולא ידענו למה זה קורה, היום המדע קרוב מתמיד לתת לכך הסבר נוירולוגי.

לאחרונה, פריד ושותפיו למחקר הצליחו לתעד פעילות של תאים בודדים מתוך נוירונים ממספר איזורים במוח האדם ודיווחו כי כמה מהנוירונים שתיעדו מראים פעילות הדומה למראה.

החוקרים תיעדו פעילות נוירונים (תאי עצב) בנבדקים אשר להם הוחדרו אלקטרודות בעוד שהם צופים או מבצעים בפעולה בה היד אוחזת במשהו או בהבעת פנים. תיעוד תגובת הנוירונים התבצעה ממספר איזורים במוח.

באיזורים משמעותיים במוח:

hippocampus, the parahippocampal gyrus, the entorhinal cortex and the supplementary motor area,

אחוז גבוה מהנוירונים שתועדו שינו את פעילותם (כלומר הגיבו) כאשר הנבדקים צפו בפעולה מסוימת וגם כאשר בצעו בעצמם את הפעולה.
מתוך 68 התאים שזוהו, 33 הגבירו פעילות גם בצפייה וגם בביצוע, 22 הפחיתו פעילות גם בצפייה וגם בביצוע ו- 14 הנותרים, אצלם הייתה הגברת פעילות במצב אחד אבל הפחתת פעילות במצב אחר.

החוקרים מציעים שפעילות "נוירוני מראה" באזורים אלו, כנראה לוקחים חלק בהפעלה של נתיבי הזיכרון במוח לפעולות בהן אנו צופים או מבצעים. עוד החוקרים משערים שהנוירונים אשר מגיבים באופן הפוך לצפייה בפעולה לעומת ביצוע פעולה, כנראה תפקידם למנוע מאיתנו לחקות באופן אוטומטי פעולות בהן אנחנו צופים.

מתוך (Nature Rev. Neurosci. 11, 264–274 (2010